היא ובעלה קיימו משק חקלאי, עד שיצאו לגמלאות. אחרי השבעה באוקטובר, בעלה ירד לאופקים ועזר שם בחמ"ל הרווחה. ביוני 24, הם ארזו מעט מטלטלין ועברו לגור בקיבוץ נירים המפונה. האורחת שלנו לשבת היא אסתר פינקלשטיין, מאליעד
קצת על עצמך
"אסתר פינקלשטיין, נשואה לצביקה, אזרחים ותיקים. בני 73-74, בהתאמה. יש לנו שלושה ילדים, בעלי משפחות, אשר גרים במרכז הארץ".
עיסוק
"כיום, שנינו גמלאים ובעיקר מתנדבים.
"יש לנו משק חקלאי עם מטעי אגס, אפרסק ונקטרינה. בעבר, גם גידלנו תרנגולי הודו, כשהגידול היה ריווחי וכדאי. גידלנו ירקות ופרחים, כמו שושן צחור והיינו מבין הראשונים בארץ, יחד עם חברים נוספים מן הגולן, שגידלו את פרח האדמונית. פריחה יפה עם ריח נפלא שהגידול שלו היה בעיקר לשיווק בחו"ל. מגפת הקורונה שיבשה את אפשרויות הייצוא ושיווקנו בארץ בעזרת בתנו הצעירה. לאחר מכן, גם הרווחיות של פרח זה ירדה והגידול הופסק".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי במושבה כרכור. צביקה נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני. שנינו למדנו בבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה ומאז אנחנו ביחד".
מגורים
"מושב אליעד, בדרום רמת הגולן, אבל מתחילת חודש יוני 2024, ארזנו מעט מטלטלים ועברנו לגור באופן זמני בקיבוץ נירים".
איך נראה יום שישי שלך?
"ביום שישי, אני 'רודפת' אחרי עיתוני סוף השבוע, מכל הסוגים. חשוב לי לקרוא ולדעת מה חושבים האחרים שלא חושבים כמוני… ואז, יחד עם צביקה, מתפנה להכנות לשבת, לקולם של שדרני הרדיו ב'כאן', רשת ב'. קובי אוז וירון אנוש שמשדר מיד אחריו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת השבת שלנו כוללת בעיקר דגים ותוספת אורז, או כוסמת עם קינואה וסלט חסה. בחורף, יש גם מרק. וכמובן, יין טוב עם האוכל".
זיכרון ילדות משבת
"אבי ז"ל היה חובב כדורגל, אז הלכתי יחד אתו לצפות במשחקים של קבוצת הפועל כרכור, במגרש הביתי שלהם. השבת הוקדשה גם לביקורי משפחה. אחיו ושלוש אחיותיו של אבי גרו כמונו במושבה כרכור, כך שלא היה משעמם".
מאכל אהוב
"בגדול, אין משהוא מיוחד. יחד עם זאת, אני מוכנה להסתפק בקיץ באבטיח, מלון וענבים ובחורף – בפירות ההדר".
המלצה על ספר
"שני ספרים מן העת החדשה. 'אנחנו לא בקונצנזוס', מאת אביהו רונן. (לימד הרבה שנים כאן במכללת תל-חי). עוסק בהקמת הקיבוץ כרם שלום והחיים בעשור הראשון שלו. שנים 1968-1978. 'צבא ההייטק וצבא הפרשים', מאת גיא חזות. מספר את סיפור היעלמותו (כמעט) של צבא היבשה".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"מנוחה ושלווה וביקור הנכדים".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"יחד עם בעלי היקר, כמו שאנחנו עושים בשנים האחרונות".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"לאחר שבת שמחת תורה הנוראית, צביקה חיפש כיצד יוכל לעזור לאנשי האזור הפגוע בדרום. בתחילה, הוא ישב בחמ"ל הרווחה של עיריית אופקים וענה לטלפונים של תושבי העיר. כאשר יצאה לדרך ההתנדבות לחליבה ברפתות שנפגעו בצורה קשה, צביקה היה בין המתנדבים הראשונים שיצאו להתנדבות ברפתות הקיבוצים. הוא הגיע לרפת של קיבוץ נירים.
"כדי שכל הנרשמים להתנדבות, והיו אלפים כאלה, יוכלו לצאת להתנדבות, הוא היה שבוע ברפת בנירים ושבוע בבית. לאחר מספר חודשים, התייצב מספר העובדים ברפתות על ידי צעירים שמעמדם ממתנדבים הפך להיות שכירים וגם חלק מן העובדים התאילנדים חזרו לעבודה וההתנדבות פסקה.
"בהמשך, בתחילת חודש מרס 2024, התקבצה קבוצת חברים אשר מאוגדים בעמותה בשם 'מסדר דורשי טוב'. עמותה זאת פעילה כבר שנים רבות ותורמת לחיי הקהילה ברחבי הארץ באופנים שונים ורבים. אחד המפעלים של עמותת 'דורשי טוב' הוא מפעל 'להעז', אשר מתקיים בבתי ספר שונים בארץ, כמו בתי הספר התיכוניים של העיר אופקים, או של העיר חצור הגלילית ובערים נוספות. מפעל זה מוציא את התלמידים ואת צוות בית הספר מספר פעמים בשנה למסע בן שלושה ימים ב'שביל ישראל', כשפעולות העשרה נוספות בצדו.
"שם, במפגש חברי העמותה, צביקה יצא ב'קול קורא' לחבריו להתנדב לפעילות חברתית ביישובי הדרום הפגועים. למתנדבים לעתיד הוא קרא 'נמרים לעוטף'. נמרים, על שמם של הנמרים לתעלה, אותם קצינים בכירים שהתנדבו לשהות במעוזים לאורך תעלת סואץ ולעודד את החיילים ששהו שם, אי שם בימים של מלחמת ההתשה, בתחילת שנות השבעים של המאה שעברה.
"קריאה זו של צביקה הובילה מספר חברים להתקבץ יחד וכבר לקראת סוף אותו החודש, התקיימה פגישת העבודה הראשונה, כאן, בדרום. אנשי הקבוצה נפגשו עם אנשי המועצה האזורית אשכול ובחנו כיצד ניתן לעזור. מיד נקבעו מהלכי פעולה של עזרה ותמיכה בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות ואף התרבות.
"תוך כדי כך, ה'קול הקורא' של צביקה הגיע אל חבר מן העבר בתחומי החקלאות, שהוא גם חבר קיבוץ נירים המפונה. אותו החבר מיד הציע את דירתו בקיבוץ נירים לשימושנו.
"וכך, בתחילת חודש יוני 2024, ארזנו מעט מטלטלים ועברנו לגור בקיבוץ נירים.
"מאז אנחנו כאן והבית בנירים משמש בסיס לפעילותנו ההתנדבותית".
מהו המוטו שלך בחיים?
"להיות טובים".
מהו החלום שלך?
"בגילי, לי לפחות כבר אין חלומות".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"השקט והשלווה, שלפעמים גם קצת מייגעים".
מה את מאחלת לעצמך?
"רק בריאות".
