כל התשובות והיכולות שאנו צריכים כדי להגיע לחיים מלאים, מאושרים והרמוניים יותר קיימות בתוכנו. זהו עמוד השדרה הנפשי והרוחני שלנו, אליו ניתן להגיע רק עם מודעות

בתחקיר שערכנו בקרב הגיל השלישי, מצאנו שעיקר המשאבים מופנים לטיפוח התרבות בשכבת גיל זו. נעשים דברים יפים, מעניינים ומרתקים. הרצאות, טיולים סדנאות. לפעילויות הללו השפעה רבה על עולם התוכן של הפרט. פעילויות אלה מונעות בדידות.

כולנו יודעים שהזקנה אינה מגיעה בהפתעה. היא תהליכית. כדי לחיות את הזקנה בדרך הטובה, אנחנו יודעים שעלינו לשמור על הבריאות: (מה שנכון בכל גיל) לעסוק בספורט, לשמור על תזונה מאוזנת, לשמור על החוסן הכלכלי שלנו, לנהל נכון את הכספים שצברנו, (בכך נעסוק בכתבה הבאה) לאהוב ולהשלים עם התהליכים של ההזדקנות העוברים עלינו.

ידיעה חשובה, אך אם לא מתלווה אליה מודעות, כל הידע שנצבור לא יועיל לנו.

מיכל שירן, מטפלת וטריינרית ב-NLP ודמיון מודרך למבוגרים, רכזת של תכנית התנדבות "אם לאם", מטעם המועצה, מעבירה סדנאות על הבחירה בחיים ועל השינויים שהחיים מזמנים לנו כהזדמנות לצמיחה והתפתחות לחיים מלאים, מאושרים והרמוניים יותר, באמצעות כלים רבים ומגוונים.

ביקשנו ממיכל שתסביר לנו מהי מודעות, מאין היא נובעת וכיצד מודעות מובילה אותנו בחיים.

מיכל מעידה על עצמה שמודעות בשבילה היא אורח חיים. היא מהלכת כל העת בין שני הקצוות – בין ניסיון החיים ללימודים הדידקטיים ובין העולם החילוני לעולם הדתי, דבר המאפשר לה לתת מענה לאוכלוסייה מגוונת.

ידוע מאמר חז"ל "דע מאין באת ולאן אתה הולך" (פרקי אבות) והכוונה היא: להבין מאין באנו ולאן אנו שואפים להגיע. להבין את הבחירות שאנו עושים, מה מוביל אותנו אליהן, האם המקום הזה מאפשר לנו בחירה אמתית? כזו שנכונה לנו? כזו שתעצים ותגרום לחיינו להיות מאושרים ומלאים יותר, רגועים והרמוניים יותר? האם אנחנו בוחרים מתוך תהליך אוטומטי? לא תמיד אנחנו עושים את בחירות הנכונות לנו באמת. מה עוזר לנו לבחור נכון?

הביטחון המזויף

לאברהם אבינו, שקיבל את הציווי "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך…", הייתה מודעות להבין מה רצונו של הבורא, מתוך כך שהכיר את רצונותיו, את ה"טבע" שלו (התכונות המולדות שלו) ומהם ההרגלים שלו, מה הוא "בית אבא" שלו. על פי החסידות, ההוראה הזו בעצם ניתנה לכל אדם, זה לא רק סיפור, זאת המציאות.

כשאתה מוכן לקבל על עצמך את העבודה הזאת באמת, להכיר את עצמך בפנימיות באמת – רצונותיך, טבעך והרגליך – רק אז, תהיה במקום של בחירה ומוכנות אמתית להשאיר אותם מאחוריך וללכת  אל "…הארץ אשר אראך

כשאתה מוכן לקבל על עצמך את העבודה הזאת באמת, להכיר את עצמך בפנימיות באמת – רצונותיך, טבעך והרגליך – רק אז, תהיה במקום של בחירה ומוכנות אמתית להשאיר אותם מאחוריך וללכת  אל "…הארץ אשר אראך", אל ארץ חדשה ולא נודעת. זו הארץ המובטחת, שם תהיה לך בחירה אמתית שם יהיה לך טוב אמתי, לא מדומה. הרבה פעמים, הביטחון והנוחות הם מדומים ולא פעם, הפחד וההיצמדות למוכר לא מאפשרים לנו לעשות את השינוי וליהנות ממנו. אנו לא ערים למחיר הכבד, שאנו משלמים על ההיצמדות למוכר, לביטחון המזויף.  את הערנות הזו מביאה לנו המודעות וכשאנו מבינים את המחיר, מתעורר הרצון לשינוי. בכדי שיהיו לנו הכוחות לתהליך הזה, שאינו קל אולם מאוד משתלם, אנו זקוקים לאמונה. הדתי בוטח בריבונו של עולם, אחרים – בכוח עליון, כל אחד במה שהוא מאמין.

יונג קרא למקום הפנימי הזה ה"עצמי". כל התשובות והיכולות שאנו צריכים כדי להגיע לחיים מלאים, מאושרים והרמוניים יותר קיימות בתוכנו. זהו עמוד השדרה הנפשי והרוחני שלנו, אליו ניתן להגיע רק עם מודעות וההגעה אליו היא משנת חיים ומציאות לחיים מלאים, הרמוניים ומאושרים יותר.

לא פעם, כדי להגיע  אל המודעות ולבחור בשינוי, עלינו לעבור טלטלה. טלטלה מוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו ומחייבת אותנו לעבור תהליך של שינוי.

לרצות לשנות

מיכל מביאה דוגמה מהחיים: "הוריי הם ניצולי שואה. לרגשות כמו פחד, עצב, כאב וחוסר אונים לא היה מקום. לאורך חיי, סבלתי הרבה מכאב פיסי, כשלפני כ-11 שנה, עברתי פציעה מורכבת, עם כאבים קשים ונזק גופני נרחב. כעבור כחמש שנים, באמצעות שיטת הNLP – שינוי של אמונות ומחשבות מגבילות ועיבוד של רגשות סמויים, התוודעתי לכך שהרבה כאבים גופניים בחיי נבעו מחוסר היכולת לפרוק רגשות מסוימים והמחיר היה כבד – כאב גופני רב ומוגבלוּת. הפציעה הייתה פציעה, אבל בשלב מסוים, הכאבים לא עזבו. ברגע שנכנסה המודעות למקום הזה ואפשרתי לעצמי לחוות את הרגשות הללו ולא להדחיק אותם, שיניתי אמונות ומחשבות מגבילות, מצבי הבריאותי השתנה ללא הכר. רמת הכאב ירדה משמעותית ויכולתי לתפקד בנוכחותו, עד כדי כך שיום אחד בני הבכור פיזז לו בבית ושר 'יש לי אימא חדשה'… כשש שנים אחרי הפציעה.

"האם אפשר לרכוש כלים להגיע למודעות? התשובה היא כן, אבל זו לא רשימת מכולת. כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע והכלים מותאמים לאדם ולמקום בו הוא נמצא. האדם צריך להיות מוכן לתהליך של שינוי, לרצות בשינוי. לימוד כזה או אחר לא בהכרח יוביל לשינוי. לא קל לשנות. יש המון פחדים, לזעזע מערכות קיימות, לפגוע ביקרים לך… פחד מהלא– נודע. כשהאדם מגיע למקום של רוויה מהמקום בו הוא נמצא, ומבין את המחירים שהוא וסביבתו משלמים, רק אז יתעורר הרצון וגם זה לא תמיד. לרצון חייבת להתלוות אמונה בכוחו, בשינוי וביכולות שלו ושל קרוביו, לא רק לשרוד את השינוי, אלא להרוויח ממנו הרבה מאוד ולמאמינים שבינינו, כמובן אמונה בבורא עולם.

"אדם שחווה תהליך טוב של מודעות, רכש לעצמו כלי להתחברות ל'עצמי', על פי הגדרת יונג, או לנפש האלוקית, על פי הגדרת החסידות. הוא יצא למסע של חיפוש, שינוי וצמיחה, בו יבחר בעצמו ולא עקב טלטלה, או זעזוע בחיים.

כשאנו מדברים על מודעות, אנו מדברים על כניסה פנימה, היכרות עם הפנימיות שלנו. שום טריגר חיצוני לנו, שלא בא מתוכנו, לא יגרום לנו לרצות להיכנס פנימה. דברים חיצוניים לא יובילו לשינוי

"חייב להיות טריגר לרצון. זהו טבע האדם, ככה אנו בנויים – לגדול מתוך הקושי. כשאנו מדברים על מודעות, אנו מדברים על כניסה פנימה, היכרות עם הפנימיות שלנו. שום טריגר חיצוני לנו, שלא בא מתוכנו, לא יגרום לנו לרצות להיכנס פנימה. דברים חיצוניים לא יובילו לשינוי. אדם יכול להיחשף להרצאות מרתקות, לפתרונות, לעצות, אבל אם לא יתעורר בו הרצון הפנימי לשינוי, הוא לא יעשה שינוי. לסיכום, אביא ציטוט של יונג, שיחזק את דבריי: '…מה שבני הנעורים מצאו בחוץ, והכרח היה שימצאו בחוץ, על האדם של אחר הצהריים למצוא בפנים, בתוכו'".

לשאלתנו, אם יש הבדל בין גברים ונשים בתהליכי המודעות בגיל המבוגר, התשובה היא כן. ההבדל הוא שגברים עושים חשבון נפש ומביטים לעבר. כתוצאה מכך, אפשר למצוא אצלם רגשי תסכול ודכאון. לעומת זאת, הנשים עושות חשבון נפש ומחפשות בתוכן כיוונים חדשים לצמיחה. הן מביטות לעתיד. כתוצאה מהתהליך, הן עוברות תהליכי התחדשות ושינוי. נדגיש, עם כל ההבדל, שיש כמובן יוצאים מן הכלל.

כשהעברתי סדנאות לגילאי 60+, הופתעתי מאוד לראות שבמקרים מסוימים, היו אלו דווקא הגברים שהתלהבו מדיבור על רגשות וחשיפה לעולם הרגשות, לפעמים אפילו יותר מחלק מהנשים. התחושה הייתה שהם נחשפו למשהו חדש

מיכל: "דוגמה ליוצאים מהכלל: כשהעברתי סדנאות לגילאי 60+, הופתעתי מאוד לראות שבמקרים מסוימים, היו אלו דווקא הגברים שהתלהבו מדיבור על רגשות וחשיפה לעולם הרגשות, לפעמים אפילו יותר מחלק מהנשים. התחושה הייתה שהם נחשפו למשהו חדש שהיה מאוד חסר להם והכירו בחשיבותו. זה היה תהליך מאוד מרגש. יכולתי לראות אותם משתנים מול עיניי. נכנסה בהם חיות ושמחה שלא הייתה שם קודם.

"כיצד זה קשור  להזדקנות, נחזור אל הדברים שפתחנו בהם – כיצד אפשר לשמור בגיל המבוגר על איכות חיים על ידי תזונה נכונה, שמירה על הבריאות, פעילות ספורטיבית, הכול נכון, אך הידיעה לא מספקת. אנחנו צריכים להאמין, לרצות מבפנים לפעול, כדי לחיות באורח חיים בריא, כדי שנזכה באריכות חיים. הכול תלוי ברצון הפנימי של כל אחד.

"אעיד על עצמי. שנים רבות הקפדתי על צעידה, לפחות שלוש פעמים בשבוע. יום אחד, 'נשבר לי' והפסקתי לצעוד. מצאתי אלף תירוצים להצדיק את עצמי. אך אחרי פרק זמן, התבוננתי פנימה והסברתי לעצמי. לכל דבר יש מחיר. מרגישים כבדים יותר, מצב הרוח אחר, ההתנהלות אחרת. ההחלטה לחזור להליכה באה מבפנים. חזרתי לצעוד".

נסכם: מודעות מובילה לבחירה בשינוי. השינוי תלוי ברצון ובאמונה. על פי רוב, זה קורה כאשר אנחנו עוברים טלטלה, שדוחפת אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו וגורמת לנו לעשות בירור פנימי ולשאוף להגיע למחוזות טובים יותר.

בגיל המבוגר, יש מצב, עקב ניסיון חיים ולימוד רב, חוכמת הגיל השלישי, שמשהו יירגע בך ויפנה מקום למודעות שקטה לתפוס את מקומה, ללא טלטלה משמעותית. סוג של השלמה והתפייסות עם המציאות ועם עצמך והעולם. זה יקרה רק במחצית השנייה של החיים.

תודה למיכל שירן שהבהירה לנו מהי מודעות וחשפה אותנו לחשיבותה וכוחה של המודעות.

אנחנו משוחחות על הנושא, צובעות את הגולן בכחול, ברדיו "ארץ הגולן", בפייסבוק ובספוטיפיי. מוזמנים להאזין.