"מולטיטסקינג, או תמנון, זה הכינוי שלי כבר שנים". היא מרצה, מנחת סדנאות, מנטורית במגוון תחומים. מקימת המיזם "שלווה בארמנותייך". האורחת שלנו לשבת היא צילה יהודה בצל-י'ה, מאבנ"י אית"ן
קצת על עצמך
צילה יהודה בצל-י'ה, השבוע חוגגת יום הולדת 62, תודה לאל. זה לא ברור מאליו, לאחר שתי השתלות של קוצב לב, בשלוש שנים האחרונות. מודה על ארבעים שנות נישואים לאישי היקר והאהוב, אבנר יהודה ולשבט המדהים שיש לנו, נסיכה ושבעת המוסקטרים ו-15 נכדים הכי מתוקים בעולם, בן פורת יוסף. מודה על הבית המדהים שאבנר בנה בגיל 60, לאחר אובדן כספי הפיצויים מעל מיליון ש"ח מהגירוש מגוש קטיף, גם זה לא ברור מאליו.
"מודה תמיד על מה שיש ותודה גם על מה שאין".
עיסוק
"בצל-י'ה – לעזור ולעשות טוב לכמה שיותר אנשים במגוון תחומים. אני מרצה ומנחת סדנאות בדרך תאטרלית לחוסן והעצמה וגם מנטורית רגשית. עוזרת לאנשים להשתחרר מחסמים, פחדים וטראומות. מאמנת לשיפור קשב וריכוז ומיומנויות למידה וויסות רגשי. מנטורית ומובילה זוגות לתקשורת מקרבת. יחד עם אישי היקר, הקמנו מיזם ייחודי – 'שלווה באמנותייך', חופשת זוגיות ברמת הגולן, הכוללת נופש מפנק וסדנאות לריענון האהבה. בנוסף לכל אלו, אני גם משווקת מוצרי בריאות ויופי על בסיס אלוורה – 'פוראוור'.
"מולטיטסקינג, או תמנון, זה הכינוי שלי כבר שנים. גם כשהייתי מחנכת 39 שנים, לא הפסקתי ללמוד תחומים רבים. בשלוש שנים האחרונות, הופרשתי מהעבודה עקב מצב בריאותי שגרם לי לחשב מסלול מחדש ולאסוף את כל תחומי הידע לעסק עצמאי ואני שמחה ומודה על השינוי".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בבית החולים 'קפלן' להורים מדהימים שלא החסירו ממני דבר. גרתי בקריית עקרון. אמי אהובתי ז"ל נפטרה לפני שנתיים ודמותה מלווה אותי בכל רגע. הייתה אישה חזקה-לביאה וממנה שואבת המון כוחות. אבי בן 82. מאחלת לו שיבה טובה ובריאות איתנה. אחותי הגדולה מלווה אותי ומהווה בשבילי עוגן ותמיכה, אחותי הקטנה ממני בארבע שנים ולה תאומה, שלצערי שייכת לחטופי תימן. אמי לא זכתה לראותה. מקווה ומייחלת שנזכה להיפגש ולצרפה למשפחתנו. גרנו בעצמונה שבגוש קטיף. אחרי הגירוש עברנו לגור בגולן".
מגורים
"בישוב אבנ"י אית"ן, שילוב איכותי, מגוון ואנשים טובים, במקום אחד".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום של כיף במטבח והכנות משותפות לכבוד שבת קודש, עם אישי השף והאלוף. בשנים האחרונות, אני לרוב סו-שף, מציאות שהשתנתה מאז הגירוש ותאונה קשה בצומת המפלים, שיצאתי ממנה בנס, ישתבח שמו. בשורה משמחת לכל הנשים: תאמינו שגברים הטוענים שהם לא מחוברים למטבח יכולים להשתנות ולהתאהב במטבח. מה שחשוב: לתת חופש פעולה ולפרגן בלי סוף".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת ליל שבת: דג מרוקאי, או סלמון, עוף ברוטב, בטטה ותפוחי אדמה, שניצלים, קציצות בשר, אורז, קינואה, פשטידת קישואים, שעועית ירוקה מוקפצת, קישואים מאודים, סלק, חצילים, סלט ירקות, כרוב לבן, טחינה, חסה עם חמוציות ואגוזים, מטבוחה, סלט חריף וחמוצים.
"סעודה שנייה: קובנה, ג'חנון, ביצים קשות, רסק עגבניות, הריס (חיטה מבושלת בחלב וסמנה – חמאה) מוצרי חלב וסלטים חיים. לאורחים, מוסיפים פסטה/ קנלוני/ לזניה/ פשטידה ועוד סלטים. הכי חשוב זה הג'עלה, לאחר הארוחה: מגוון פיצוחים, עוגות ועוגיות, פירות, חטיפים וגם גלידה. אצלנו, בשבת, לא עושים דיאטה".
זיכרון ילדות משבת
"הבית שלנו היה בית פתוח ומכניס אורחים. בכל שבת, היו מגיעים דודים והמון חברים מלהקת הפולקלור של אמי ז"ל. השולחן מלא מכל טוב והכובנה מפטלה (רכה ונפתחת כמו עלים) של אימא שלי מככבת בשולחן. שרים, צוחקים ומספרים סיפורים. לבסוף הייתה נשארת קבוצה קטנה וכולנו יחד משחקים רמי – המשחק המיתולוגי".
מאכל אהוב?
"בעיקר דגים, אוכל חלבי. לזניה ועוגת גבינה של אחותי – אין לה מתחרים".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"בעיקרון, הספרים האהובים עליי הם ספרי השראה, מחקר ותודעה. בשבת, קוראת כמנוייה את דפי הרבנית ימימה מזרחי והרבנית רחל בזק, תכנים האהובים עליי מאוד. קוראת עלוני הידברות, חב"ד ועוד. העיתונים בשבת הם עיתון 'בשבע' ו'שישי בגולן', כמובן".
המלצה על ספר
"סיימתי השבוע את 'לשבור את ההרגל של עצמכם' – ג'ו דיספנזה. מומלץ ביותר".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"כשהילדים והנכדים מגיעים – עונג שבת אמיתי! פותחים שולחן ענק מכל טוב וממעדני הכלות האהובות שלי. הסלון והמטבח מתמלא בשירה של פיוטי שבת ושירי ארץ ישראל. זכיתי למשפחה שאוהבת ויודעת לשיר. דבר תורה, סיפורים, צחוקים, לעתים עושה הפעלה עם קלפי שיח מעצימים, משחקים 'שם קוד', 'ספלנדור', 'קאטן' ועוד… השבת עוברת בהנאה עילאית עם טעם של עוד. בשבת, אני מלכה. הילדים, הכלות והנכדים כולם עוזרים ושותפים לארגון הסדר, תודה לאל".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"הרשימה ארוכה… אבל ברוח התקופה, הייתי שמחה לשבת לכוס תה צמחים עם המשיח. אני רוצה לשאול אותו: מדוע הוא מתמהמה?… מה עלינו לעשות כדי שיבוא עכשיו?! מודה, חטאנו, פשענו עווינו… קיבלנו עונש קשה מנשוא. בבקשה, רוצים משיח עכשיו!"
מה עושה בשעות הפנאי?
"האמת, אין לי רגע דל. לומדת בזום קורסים דיגיטליים, קוראת המון, מכינה חומרים להרצאות וסדנאות, מכינה חומרי שיווק ועוד… נהנית מהעשייה".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"אני אימא לשבעה בנים מגויסים, בן פורת יוסף, חלקם מפקדים בדרום/ בצפון וחלקם בכיתת כוננות וחייל בקבע במג"ב, ביחידה הטקטית, ובעלי מתנדב ביחידת חילוץ ביישוב. בתחילה, הייתי צמודה לתקשורת וצורכת מידע בצורה אובססיבית ובשליטה, שחס וחלילה לא יפתיעו אותי. לאחר שבועיים, כמעט ללא שינה, התאפסתי, כשהחלטתי להתנתק מהמדיה מידית, כדי להיות אימא חזקה בשביל המשפחה שלי. הצטרפתי ל'סיירת אור', שלוש פעמים בזום עושים מדיטציה ושולחים אור לחטופים, לפצועים ולכל החיילים. לקחתי על עצמי רשימה של 10 פצועים וכל לילה עשיתי להם תיקון השם והתפללתי עליהם. תודה לאל. ארבעה מהם הבריאו וחזרו לחיק משפחתם. הצטרפתי לכנס התמיכה הגדול בעם ישראל. יצאתי לחזק מפונים, העברתי סדנאות אתגר-O.D.T, סדנאות קלפי שיח מעצימים, או סתם פעילות הפוגה מטעינה באנרגיות טובות וכוחות נפש. בכל מקום אמרו: 'תודה, חיזקת אותנו מאוד'. אמרתי: 'בזכותכם אני מתחזקת'".
מהו המוטו שלך בחיים? "אהבת הארץ והאדם. אמונה שאין עוד מלבדו! השפע קיים ובזרימה תמידית. צריך ללמוד להתחבר לתדר אור אין-סוף ואז הכול אפשרי. זו לא סיסמה. זה אמתי, מעוגן במדע, מבוסס ממקורות קבליים. אני הוכחה נסית לכך וכדי לעזור לאחרים למגנט נסים לחיים שלהם, פיתחתי מודל הוליסטי שנקרא: מלכ"ה/ המל"ך".
מהו החלום שלך?
החלום הגדול שלי הוא להקים מרכז אקדמיה לחוסן והעצמה ליחידים וקבוצות. כולם יקבלו מענה מדויק, בתהליך קצר וממוקד, בליווי תמיכה, באחריות ובהמון אהבה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"כשגרנו בגוש קטיף, הכרנו את הגולן רק בקיץ. בחורף הראשון בגולן, עם המרחבים הירוקים, זרימות המים, ההון האנושי, השקט והשלווה, נפתחו לי הצ'קרות ועד היום, מרגישה בטיול מתמשך גדול ומהנה. איכות חיים במיטבה".
מה את מאחלת לעצמך?
"מאחלת לי ולכל עם ישראל – חיים בריאים בגוף ובנפש, שלווה, שמחה, ביטחון ושלום בארצנו האהובה.
"מתפללת ומאחלת שהחטופים יחזרו במהרה, רפואה שלמה לפצועים, אחדות בעם וניצחון מול אויבנו – בקיצור, גאולה!".
