אחרי רעידת האדמה הגדולה, בשנת 749 לספירה, התחלף השלטון בארץ ישראל ואתרי קודש נוצריים רבים הלכו ונעלמו. רובם זוהו מחדש במאה ה-19. "כנסיית השליחים" של בית ציידא נעלמה…
פרופ' מרדכי אביעם, ראש המכון לארכיאולוגיה גלילית, במכללה האקדמית כנרת
בשנת 724 לספירה, כשהארץ הייתה תחת שלטון בית אומיה המוסלמי, סייר הבישוף הגרמני וויליבאלד בין אתרי הקודש בצפון הכנרת והוא מצוטט כך: "… ומשם (מכפר נחום) הם המשיכו לבית ציידא, ממנה באו פטרוס ואנדריאס. עכשיו, יש שם כנסייה, במקום שבו היה הבית שלהם. הם נשארו שם לילה אחד ולמחרת, המשיכו לכורזים, במקום בו גירש האדון את השדים לעדר החזירים".
מהתיאור, עולה שהמצטט כתב "כורזים" ואולי התכוון באמת ל"כורסי", שבמזרח הכנרת, בכל מקרה, בין כפר נחום לכורזין/כורסי, הוא ראה את כנסיית השליחים, בבית ציידא. עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, בשנת 749 לספירה, עברה על צפון הארץ אחת מרעידות האדמה החזקות ביותר שהתרחשו בארץ. בנוסף לכך, התחלף גם בית השלטון המוסלמי ואתרי קודש נוצריים רבים הלכו ונעלמו ממפת הצליינות הנוצרית.
במאה הי"ט החלו נוסעים אמריקנים ואירופים בזיהוי מחודש של האתרים, על סמך השתמרות השמות בערבית. כך זוהו כפר נחום, כורזים, מגדלא ואחרים. בית ציידא נעלמה.
בשלושים וחמש השנים האחרונות, הזיהוי המחודש של בית ציידא, עיר הולדתם של פטרוס, אנדריאס ופיליפוס, נעשה על ידי פרופ' רמי ערב, מאוניברסיטת אומהה, נברסקה, בגבעה הנקראת א–תל, בפארק הירדן. על גבעה זו, אין כלל שרידים מהתקופה הביזנטית.
בחפירות המשותפות של מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת ו"ניאק קולג'", בניו יורק, בראשותם של פרופ' מרדכי אביעם ופרופ' סטיבן נוטלי, באתר בית הבק (אל עראג'), בחופה הצפוני של הכנרת, ליד גשר אריק, בשטח שמורת הטבע "בטיחה", לא רק שהתגלה כפר יהודי גדול ולא ידוע במחקר, מהתקופה הרומית הקדומה, שמיקומו תואם יותר את מיקומו של הכפר בית ציידא, אלא שהתגלתה גם כנסייה גדולה מהתקופה הביזנטית, היא כנראה כנסיית השליחים, שמזכיר הבישוף וויליבאלד.
קיר ללא פתחים
הכנסייה ניצבת במרכז מכלול מגורים, שהוא כנראה מנזר וגודלה כ-27X16 מ'. קטעים גדולים של פסיפס צבעוני נתגלו בחלקים השונים והיפה מכולם נמצא באפסיס, שבצד מזרח. למרבה הצער, משתי הכתובות שנתגלו, נשתמרו רק חלקים ואלו מעידים על שיפוץ בכנסייה והקדשה לבישוף.
להפתעתם של החופרים, למרות שהקירות החיצוניים השתמרו לגובה של כמטר, לא נמצא בהם ולו גם פתח אחד…
מי קבר את כנסיית השליחים, בתוך קיר ללא פתחים?
ייתכן כי בדיוק על אותם תוואי קירות, הוקם בימי הביניים מפעל סוכר, שלמקימיו לא היה עניין בפסיפס שגילו כשהקימו את היסודות וכך, התמלא השטח בעפר שהכיל שברים רבים של כלי סוכר וקבר את מכלול הכנסייה
ייתכן כי בדיוק על אותם תוואי קירות, הוקם בימי הביניים מפעל סוכר, שלמקימיו לא היה עניין בפסיפס שגילו כשהקימו את היסודות וכך, התמלא השטח בעפר שהכיל שברים רבים של כלי סוכר וקבר את מכלול הכנסייה. ייתכן גם שהכנסייה הוקפה בקיר כזה לאחר שחרבה ברעידת האדמה, נוקתה וחודשה באופן כזה ששמר עליה והנציח אותה, למרות שלא הייתה בסביבה אוכלוסייה שהגיעה לשם, כדי לבקר את המקום הקדוש ולהתפלל בו. באותה תקופה, היה נטוש גם האתר המקודש של כפר נחום וכנסיית "נס החזירים" בכורסי, אבל אולי בגלל החשיבות הרבה של ביתם של פטרוס ואנדריאס, היא נשמרה באופן מיוחד.
בשנה הבאה, יתחדשו החפירות באתר, יושלם ניקוי הכנסייה כולה ואולי נדע את התשובה וייחפרו גם מבנים מהכפר שמהתקופה הרומית.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
הכירו את הרופא של חיספין
הכירו את ד"ר דוד יריחובר, מנהל מרפאת ה"כללית" בחיספין. "אני אוהב לעבוד כרופא ורואה בתפקיד…
-
תל בית ציידא
מערכת ביצורים אדירה מתקופת הברונזה, מקדש, ארמון, פסל מצרי של אל הבריאה, בית דייג ובית…
-
מעגלים של אור
פרויקט "מעגלים" בבית הספר "גמלא" הקים קבוצת העצמה באמצעות שיח ותנועה, לבנות כיתות ד'-ו'. בתהליך…