היא יזמית בתחום הפקת אירועים. בעלים של "Eden Events״ ויועצת מקצועית ובלעדית לכל משרדי הממשלה בתחום הפקת אירועים. שגרירת היין של ישראל בעולם, עם "WINES OF ISRAEL". האורחת שלנו לשבת היא חגית לרר, מנווה אטי"ב
קצת על עצמך
"חגית לרר, אימא לשלוש בנות מופלאות. עדן, 27, צלמת ונוודת דיגיטלית, יזמית בתחום השיווק הדיגיטלי. עלמה, 24, בעלים של 'sodayoga', מלמדת יוגה ב'טנא', שבעין זיוון. ליבי, 17, תלמידה ב'הר וגיא'".
עיסוק
"יזמית בתחום הפקת אירועים, מעל שני עשורים. בעלים של 'Eden Events' ויועצת מקצועית ובלעדית לכל משרדי הממשלה בתחום הפקת אירועים.
"ההפקות שאני עושה הן בכל הארץ, החל מפסטיבלי תרבות, כנסים, ירידים, נופשים. ההפקות מאפשרות לי ליצור ולממש חלומות, לעצמי ולאחרים והשמים הם הגבול עבורי. בשנים האחרונות, התמקצעתי בתחום היין והקולינריה, שקרובים מאוד ללבי ואני בעלת המותג 'WINES OF ISRAEL', שגריר היין של ישראל בעולם".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי ביפו וגדלתי בבת ים. אחרי שירות צבאי כמשקית חוויה וקצינת חינוך, עשיתי טיול ארוך בדרום אמריקה וכשהפכתי לסטודנטית באוניברסיטת תל אביב, גרתי בה כשמונה שנים. לגולן הגעתי בעקבות האהבה לבעלי היקר, פלד לרר ז"ל, אחרי תחנה של חמש שנים בזיכרון יעקב, אמצע דרך מתל אביב לגולן".
מגורים
"נווה אטי"ב".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום השישי שלי, כמו של רבים, עבר שינוי בשנה האחרונה. לפני כן, היה נפתח באימון בסטודיו של אסף פסטינגר, אחר כך טבילה בנחל (חורף קיץ) קפה עם חברות (כמה שאני מתגעגעת לימי שישי האלה), קניות לשבת והביתה לבישולים.
"בשנה האחרונה, מגיעה יותר לעין זיוון ליוגה וקפה, קניית חלות ועוגות מ'החושה בייקרי' או 'קפה סמסם', בקדמת צבי. כיף שיש מקומות נפלאים כאלה בגולן".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"דגים כמעט תמיד, בבית הוריי אין שישי בלי דגים. הרבה סלטים. משלבת ירקות טריים ואפויים, או מבושלים. חייב להיות מגוּון וצבעוני מאוד, אני אוהבת שולחן שמח. מנה עיקרית משתנה ובדרך כלל יותר מאחת. הארוחה מותאמת לאורחים שלי. תמיד יש יין טוב על השולחן, בדרך כלל מקומי מהגולן. נהנית לאסוף תוצרת גולנית טרייה לשולחן השבת שלי".
זיכרון ילדות משבת
"הוריי שומרי מסורת. לא מדליקים אש ולא נוסעים בשבת. בכל שבת, היינו מחכים מהבוקר לאכול את החמין, שניחוחותיו היו מפוזרים בחלל הבית משעות הבוקר המוקדמות. זכורה לי שבת אחת מיוחדת, בה אח שלי ערן היה טירון בצה"ל, בן יחיד אחרי שלוש בנות. הוא נשאר שבת והוריי, שהילדים עבורם הם לפני הכול, ארזו את החמין, הכניסו את כולנו לרכב הפג'ו שהיה לאבי ונסענו לבקר את אח שלי ולאכול אתו חמין. הסיפור הזה אומר המון על הוריי, על החינוך שקיבלתי, על חשיבות המשפחה והילדים".
מאכל אהוב?
"פלפל ממולא של אימא שלי, סבתא חנה".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"ספרים בעיקר, אוהבת מאוד לקרוא ומחכה לכל הזדמנות לצלול לתוך ספר. עיתונים קוראת בדיגיטלי".
המלצה על ספר
"'נדודים', של הרמן הסה. יומן מסע בפרוזה, בשירה ובליווי רישומים צבעוניים של טבע. קלאסיקה מענגת ורלבנטית עד היום".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"לבלות בטבע. לטייל הרבה ברגל, גם לרבוץ ליד מעיין או נחל, או לשכב מתחת לעצים ולהתמסר. הטבע מהווה עבורי מרחב של התחדשות ורוגע".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם פלד בעלי, שאינו אתנו כבר שמונה שנים וחצי ושבזכותו אני גרה בגולן, שאני כה אוהבת ומחוברת אליו".
מה עושה בשעות הפנאי?
"הולכת ברגל, מטיילת בארץ ובעולם, משוחחת עם אנשים ומקבלת מהם השראה, קוראת, אוהבת מאוד יין ומחוברת לענף הזה. עבודה בכרם בשבילי היא הנאה צרופה ותרפיה. בחלקה המשפחתית שלנו, יש כרם ומתנדבת בכרמים נוספים בגולן וגם יוצאת ללקט בכל עונה מה שהאדמה מספקת".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"המלחמה העצובה הזאת מוציאה ממני המון כוחות. בתחילת המלחמה, הקמתי בנווה אטי"ב חמ"ל משפחתי שהפך בהמשך למטבח ענק 'אימהות נווה אטי"ב'. במשך חצי שנה, בישלנו לחיילים והוצאנו בכל ימות השבוע מאות מנות של אוכל ביתי. הרעיון היה לבשל להם במקום האימהות שלא יכולות להגיע אליהם.
"בהמשך, מתוך חרדה לעתיד העסקים בגולן ורצון לסייע להם, חברתי לבתי ויחד, ללא מטרות רווח ובהתנדבות מלאה, מתוך אהבתנו לגולן ואנשיו, הקמנו את עמוד האינסטגרם 'VISITGOLAN', שמטרתו לחשוף עסקים ולקדמם. מוזמנים לעקוב אחרינו וגם להיחשף שם, למי שמעוניין".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לנסות לעשות טוב כמה שאני יכולה. להאמין באנשים, לשמור על אופטימיות ולהמשיך לחפש את הצדדים הטובים בכל סיטואציה. להזכיר לעצמי ולאחרים שהכול מסתדר בסוף וגם מה שלא מסתדר, אנחנו כבר נדע להסתדר אתו".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את מרחבי הטבע הפראיים שמעניקים תחושת חופש, לחרוש את השבילים ולגלות מקומות נסתרים, צמחים חדשים. בשבילי אלה מתנות הטבע. אני אוהבת את הטרואר המיוחד שלנו, עם הכרמים הרבים והחקלאות המתחדשת ובעיקר את אנשי הגולן, על כל גווניהם".
מה את מאחלת לעצמך?
"שישוב השקט לגולן, שנמשיך לפתח ולהתפתח וליהנות מכל מה שיש לגולן להציע לנו. לטפס על הרים בארץ ובעולם ובעיקר עוד המון רגעי אושר עם משפחתי האהובה".
