הכניסה לבית של אפרת גת היא בקומה השנייה. מרכז הבית הוא המטבח. אפרת מבשלת לאירועים. אוסף גדול "חמסות" ושל מדליות הריצה ומרפסת מסביב לכל הבית
ברגע הראשון, לא לגמרי מבינים איפה הכניסה לבית. בקומה השנייה, נפתחת דלת, אז אני מניחה ששם הכניסה. עולה במדרגות, מעבר לדלת, דבר ראשון רואים מטבח, פינת אוכל וסלון. מבינה שהבית קצת "הפוך", כי כל החדרים בעצם למטה. מסתבר שזה אחד הדברים שגרמו לאפרת לרכוש את הבית – "כך אפשר לנצל את כל הנוף הנשקף מהחלונות". כשחושבים על זה, יש עוד דברים "הפוכים" בבית, כאשר אנשים זרים הופכים לחלק מהבית, מתארחים ואפילו ישנים בחצר. בבית ניתן לראות שמרבית התמונות הן תמונות של המשפחה, או תמונות שצולמו על ידי בני המשפחה .
אפרת גת, נשואה לערן מזה 17 שנה, אימא לעופרי, יערה ועומר. עברה לגור בגולן בשנת 2000, בעקבות ערן, שנולד וחי כל חייו בגבעת יואב. מה הפלא שכל המשפחה מאוד מחוברת לגולן ולמושב. בשנים הראשונות, גרו בבית קטן מההרחבה הראשונה במושב
וב-2007, קנו את ביתם בהרחבה, על חצי דונם, בגבעת יואב.
מרבית החיים שלהם מתנהלים בקומת המטבח, הסלון והמרפסת. זה המוקד. מי שבנה את הבית ומכר להם אותו הוא למעשה שף, שהחשיבה שלו הייתה שתהיה מסעדה קטנה בבית, כך שלמעשה, מבלי להתכוון, היא ממש "ירשה" את האנרגיות של הבית
אפרת היא מורה במקצועה, בת 42, מחנכת בבית הספר "מצפה גולן". התחילה לעבוד כמורה ב-2001, בבית הספר "דליות". עבדה במשך שמונה שנים בהוראה, מתוך זה שלוש שנים עם תלמידים אוטיסטים בעמותת "נגיעות", שלצערה התפרקה.
לאחר לידת הבת האמצעית, החליטה לעשות פסק זמן מההוראה, עבדה כמזכירה במוסך כפר חרוב וכך זכתה להיות יותר עם הילדות בבית. "פסק הזמן" אפשר לה להתפנות גם ללמידה ולהתפתחות אישית. בין היתר, למדה הנחיית קבוצות, קונדיטוריה, קורס להכנת גבינות, רפואה סינית לפי הקבלה, שיווק בפייסבוק וקורס "לנהל את עצמי בהצלחה". הקורס הזה נתן את הפוש האחרון להבנה שהיא רוצה להיות גם עצמאית. אפרת הבינה שהיא רוצה לחזור לעבוד בסביבת ילדים והחליטה לשלב ילדים עם אהבתה לבישול, באמצעות סדנאות בישול לילדים. הצורך והאהבה לאוכל לא הסתכמו שם והיא בחרה לפתוח את הבית לאירוח והכנת ארוחות בוקר לצימרים.
זה כל הקסם
האירוח מותאם לסוג האנשים ואופי האירוע. אם זה אירוח בהזמנה, התפריט נבנה ביחד עם המזמין, לפי רגישויות ורצונות, מתוך מגוון רחב. זה לרוב קבוצות של חברים, או משפחות שרוצים לאכול בחוץ, אבל באווירה אחרת, יותר אינטימית ולא משהו כמו מסעדה.
המצרכים נקנים טריים עבור האירוח ומתבשלים באהבה, בהתאמה ובכוונה לפנק, כי זה כל הקסם. אפרת מבשלת בסגנונות שונים ואוהבת לנסות בכל פעם דברים חדשים. האוכל הוא ביתי, מתובל, צבעוני ומגוון.
כשהיא יוזמת אירוע של אירוח, מגיעים אנשים מכל מיני קצוות, מהגולן ומבחוץ, כאלה ששמעו דרך חברים, או מהפייסבוק. יש לה דף פייסבוק עסקי, שם היא מפרסמת גם מתכונים.
לפני ארבע שנים אפרת, החליטה לחזור גם להוראה וחזרה ללמד בבית הספר "מצפה גולן". השנה היא תחנך את כיתה ו'. במקביל לעבודתה כמורה, היא ממשיכה באירוח הביתי והכנת ארוחות בהזמנה. מעבר לזה הם מארחים של "שביל הגולן".
מלאך שביל
ערן בעלה הוא "מלאך שביל", שזה אומר שכל מטייל שנתקע, או צריך עזרה, יכול להתקשר אליו. אם מטיילים נתקעים, למשל, בחושך, ערן או אפרת נוסעים להביא אותם. ערן אינו "המלאך" היחיד וכשיש מטיילים שפונים, כל המשפחה מתגייסת לעזור. קרה שישנו אצלם בבית, התארחו בארוחות ערבי חג ושבתות, התארחו בסוכה ועוד. הסיפורים רבים ומגוונים חלקם אפילו הזויים, אבל הבית תמיד פתוח. על קירות הבית, ניתן לראות תמונות עם הקדשות, שצולמו על ידי מטיילים שהביעו את תודתם.
בין שאר העיסוקים, אפרת אוהבת לכתוב. שנים אהבה לכתוב חמשירים וברכות בחרוזים. לפני שלוש שנים, התחילה לכתוב בלוג בשם "קסם הבישול", ב"סלונה", שבתוכו יש בעיקר מתכונים, אך כמו בחיים, הכול משתלב. יש פוסטים בנושא ריצה, קריאה, חינוך, טיולים והנאות החיים. זה תחום שהיא מאוד אוהבת ומחוברת אליו.
החלק האהוב בבית
כמובן, בלי לחשוב פעמיים: "המטבח והסלון". כשנכנסה לבית בפעם הראשונה, לפני הקנייה, ראתה את המטבח ואמרה: ששום דבר לא מעניין מעבר לזה. היא אוהבת את המטבח והאי ורוצה את הבית הזה.
אפשר לומר שמרבית החיים שלהם מתנהלים בקומת המטבח, הסלון והמרפסת. זה המוקד. אפרת מוסיפה שמי שבנה את הבית ומכר להם אותו הוא למעשה שף, שהחשיבה שלו הייתה שתהיה מסעדה קטנה בבית, כך שלמעשה, מבלי להתכוון, היא ממש "ירשה" את האנרגיות של הבית. כל עבודות הבישול והאירוח מתנהלות בקומה הזו. המתארחים בעצם מתארחים אצל כל בני הבית, סוג של אירוח משפחתי. קורה שמגיעים אנשים ללא היכרות מוקדמת וכמו במפגש חברתי רגיל, כולם מתחברים ויש תחושה של חברות ומשפחתיות.
פריט אהוב במיוחד
אפרת קיבלה מסבא וסבתא שלה מספר פריטים אהובים. סט תה מנחושת, שיש לו מקום של כבוד ליד האח הגדולה והמרשימה ומנורה, שסבא שלה הכין לפני כ-30 שנה. המנורה מככבת ומאירה בסלון.
על קיר הכניסה, ניתן להבחין באוסף של "חמסות", צמוד לשום נגד עין הרע ומעל אקווריום, עם דג תוכי קצת מבולבל, שחושב שהוא כלב. אפרת אוהבת מאוד "חמסות" ולפני כארבעה חודשים, השתתפה עם הבת שלה בסדנת "בת מצווה", שבה הכינו, בין היתר, עוד חמסות לאוסף.
בחדר השינה, ניתן להבחין באוסף פחות שגרתי. אוסף המדליות שקיבלה בכל מירוץ שהשתתפה בו. חייבים לציין, שגם לערן יש אוסף נכבד כזה משלו. האוסף תלוי על קולבים משני צדי המיטה בחדר השינה.
לרוב, אפרת וערן רצים ביחד. אבל מכיוון שריצה היא בעיקר בשביל החברה, אז הם גם חברים בקבוצת הריצה של "רצי הגולן", שהם ממש משפחה. נפגשים בכל יום ראשון, שלישי ושישי ומדי פעם, גם מתפנקים בריצת לילה. כמובן שיש הווי וכיבוד בסוף, כי צריך להחזיר את מה שהורידו.
הקנייה האחרונה שלך לבית?
אפרת: "קנייה של כלי מטבח ישנים, מועך תפוחי אדמה של פעם, מגשים ישנים וכלי הגשה. הכלים נועדו לשימוש יום-יומי ובזכות המועך הזה, יצא לי הפירה הכי טעים מעולם".
ביניים: החלק בבית שמייצג אותה
מלבד כמובן המטבח, מה שמייצג אותה זו הפתיחות של הבית. זה בא לידי ביטוי בחלונות גדולים, מפתחים גדולים, מרפסת גדולה שסובבת את כל הבית והחצר. מעבר לפן הפיזי, הפתיחות מאפיינת את כל המשפחה ברמה האישית והשמירה על בית פתוח לכולם. לא אחת, קיימו בבית אירועים גדולים לעצמם ולחברים, אירועים כמו ברית, בת-מצווה ואפילו חתונה, ל-200 איש.
האם היית משנה משהו בבית?
אפרת: "צמוד לחדר השינה, יש כיום חדר ארונות שהייתי מאוד רוצה לשנות ולהפוך לחדר עבודה נעים ושקט. בנוסף, הייתי רוצה לפנות את האמבטיה ולהתקין במקומה מקלחון זוגי מפנק".
יש משהו שחשוב לך להביע?
"תהפוכות החיים שמו את תחזוקת הבית בפרופורציה והיום, ברור לנו לגמרי שבית אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. זה המוטו שלי על בית. דבר שני, שהוא לא פחות חשוב, זה שבית זה בסופו של דבר קירות והמשמעותי זה מה ששמים בתוכו, מבחינת אנשים ורגשות. זו בעצם תחושת הביטחון שיש בו".
