מחקר חדש מגלה כי צמחים באזורים שנשרפו ברמת הגולן מתחדשים בקצב גבוה יותר, אף בהשוואה לאזורים שלא נשרפו כלל
המטיילים הרבים שפקדו בסוף השבוע האחרון את שמורת הטבע גמלא שברמת הגולן לא יכלו לראות זכר לשריפה הגדולה שהשתוללה בה רק לפני כשנתיים. בכרמל, לעומת זאת, נזקי השריפה הגדולה שהתרחשה באזור לפני יותר מחמש שנים עדיין ניכרים. מחקר חדש מצא כי צמחים באזורים שנשרפו ברמת הגולן מתחדשים בקצב גבוה יותר, אף בהשוואה לאזורים שלא נשרפו כלל. המחקר הוצג בכינוס מרכזי המחקר האזוריים, שעורך מדי שנה משרד המדע, במעמד השר.
המחקר, שנערך על ידי ד"ר דן מלקינסון, מהמכון לחקר הגולן, שבתמיכת משרד המדע, בדק תאי שטח בגולן שנשרפו מספר פעמים ,במהלך תקופה של שש שנים. המחקר אמד את תכונות הצמח וההתחדשות שלהן. תוצאות המחקר מראות כי דווקא בשטחים שנשרפו פעם או פעמיים, התחדשה הצמחייה מהר ובמובן מסוים, ניתן להגיד שהשריפה הטיבה עם הצומח. תופעה ייחודית ומפתיעה זו מתרחשת כנראה כתוצאה מזמינות גבוהה יותר של אור שמאפיינת את הגולן. יחד עם זה, המחקר גילה גם כי בשטחים שנשרפו מספר רב של פעמים, חלו שינויים שפגעו במגוון הביולוגי בשטח.
המחקר מצא כי לאחר החורף הראשון שלאחר השריפה, כבר לא ניתן לזהות את עקבות השריפה באותו תא שטח. זאת, בניגוד לאזורים אחרים בארץ, כגון הכרמל, שם קצב התחדשות הצמחייה נמוך יותר ונזקי השריפות ניכרים לאורך שנים רבות, במקרים מסוימים עד עשרות שנים.
ד"ר מלקינסון מסביר כי "התופעה הייחודית מתחזקת יותר על רקע העובדה שבגולן מדובר בשטחי מרעה אשר מאופיינים בצמחייה עשבונית, המתכלה מהר במהלך השריפה, אך בטמפרטורות נמוכות".
