היא הגיעה מהעיר אל הכפר, מחברת בין אדם לאדמה. שילוב זה שם המשחק. מפגש עם החוקרת ד"ר קרן קפלן מינץ, מ"מכון שמיר למחקר"
ד"ר קרן קפלן מינץ גדלה בגבעתיים, אך תמיד חלמה על מגורים בפריפריה, קרוב לטבע. לקראת סיום התואר השני, קרן הצפינה לאזור הגליל העליון, שם היא גרה עד היום עם משפחתה.
העיסוק הסביבתי תופס מקום של כבוד בשיח הציבורי בשנים האחרונות. לרוב, הדיכוטומיה המקובלת היא לשים את הסביבה מול האדם. חוקרי סביבה יתמחו בחקר הסביבתי ואילו את העיסוק האנושי, ישאירו לחוקרי נפש האדם, הפסיכולוגים. נדמה שקרן מציעה תמהיל מעניין במיוחד
בין שני התחומים.
קרן: "במקצועי, אני פסיכולוגית חינוכית וחוקרת בפסיכולוגיה סביבתית וחינוך סביבתי. במחקרי, אני משלבת בין מדעי החברה ומדעי הסביבה. הנושא של פסיכולוגיה סביבתית כמעט שלא מוכר בארץ, אז ארחיב על כך מעט: פסיכולוגיה, באופן כללי, עוסקת ברגשות, עמדות והתנהגויות וביחסים של האדם עם אנשים אחרים. התחום של פסיכולוגיה סביבתית עוסק גם הוא ברגשות, עמדות והתנהגויות, אך מתמקד בקשר של האדם עם הסביבה הפיסית והטבעית. התחום הזה עוסק בשאלות הקשורות להתנהגויות סביבתיות, עמדות וערכים וגורמים שמשפיעים עליהם. הרבה החלטות שאנשים לוקחים בחיי היום-יום משפיעות על משאבי הטבע ועל הסביבה הטבעית. המחקר בפסיכולוגיה סביבתית מנסה לבחון את ההתנהגויות הללו ואת הגורמים להן. היבט נוסף של המחקר בתחום הוא לבחון את האופן בו סביבות משפיעות על הרווחה הגופנית והנפשית של בני האדם".
איך הגעת לשילוב הלא כל כך מקובל הזה?
"הנושא של טבע תמיד היה קרוב ללבי, אך מה שהתאים לי כתחום למידה היה פסיכולוגיה. בארץ, לא קיים מסלול לימודים של פסיכולוגיה סביבתית. במהלך התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב, הפתרון שמצאתי לכך היה ללמוד תואר דו-חוגי, שבו שילבתי לימודי פסיכולוגיה עם לימודים בפקולטה למדעים מדויקים, בדגש על גיאו-פיזיקה. התואר השני שלי היה בפסיכולוגיה ארגונית, בטכניון. לאחר מכן, עשיתי התמחות בפסיכולוגיה חינוכית ועבדתי כפסיכולוגית חינוכית. כשהחלטתי להתקדם ללימודי דוקטורט, מצאתי מסלול מעניין של דוקטורט בחינוך סביבתי, במסגרת הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, בטכניון. מאז ועד היום,
אני עוסקת במחקרים בשני התחומים הללו: חינוך סביבתי ופסיכולוגיה סביבתית ומשלבת בתוכם גם את הידע שלי כפסיכולוגית חינוכית".
מה הביא למעבר מהעבודה בקהילה חזרה אל המכון האקדמי?
"לאחר שסיימתי את לימודי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט, חיפשתי אפשרות לעסוק במחקר באזור הצפון. באותו זמן, לא ידעתי הרבה על 'מכון שמיר למחקר', אבל קראתי באתר של המכון שנערכים בו מחקרים במגוון תחומים. אז ניסיתי את מזלי, שלחתי קורות חיים ולשמחתי, הזמינו אותי לריאיון. כך התחלתי לעבוד במכון.
"יתרון מרכזי שיש לעבודה ב'מכון שמיר למחקר' הוא האפשרות לקדם מחקר יישומי שמחובר לשטח ולקהילה, לצד מחקר משותף של חוקרים מתחומים שונים שעובדים ביחד, זה לצד זה, בתוך יחידה אקדמית אחת. זה מאפשר שיתופי פעולה בין-תחומיים. זה דבר שבעיניי הוא מאוד נכון במחקר באופן כללי ובמיוחד במרחבי המחקרים שלי, שבהם חשוב החיבור בין מדעי החברה ונושאים סביבתיים".
שמירת הסביבה בריאה לנפש
היחס שבין אדם לסביבה מורגש היטב בגולן. מצד אחד, הגולן הוא מרחב חקלאי, או לכל הפחות, אזור בו לחקלאות יש ייצוג ניכר. מצד שני, עבור אנשים רבים, הגולן הוא עדיין חבל ארץ בראשיתי, מקום בו לטבע יש נוכחות משמעותית. קרן מצאה בשני אלו סיבה למחקר.
"יש לי שני סוגי מחקרים. מחקרים המתמקדים בגולן, ויש בהם תובנות גם ברמה המקומית וגם הארצית ומחקרים שבהם אני והשותפים שלי עובדים מתוך המקום, אך בראייה יותר רחבה – ארצית, או עולמית.
"דוגמה למחקר שהתמקד במקומי הוא מחקר שבו אני ושותפי שאלנו מה יכול להסביר מוטיבציה של חקלאי מטעים בגולן לבחור בפרקטיקות תומכות סביבה. מדובר במחקר בין-תחומי שבו מצד אחד, יש שאלה פסיכולוגית: מה מסביר מוטיבציה? מצד שני, התוכן של המחקר הוא בחקלאות ובחקלאים. דרך הראיונות עם חקלאים בגולן, למדנו רבות על המורכבות של תהליכי קבלת ההחלטות, בנושא של חקלאות תומכת סביבה ועל החשיבות הרבה של ידע מעשי שנדרש בכדי לקחת החלטות בתחום ושל פיתוח תהליכי הכשרה מקצועית ותמיכה בחקלאים.
"דוגמה למחקר שנערך ברמה הארצית הוא מחקר שערכתי בתקופת סגרי הקורונה, בשיתוף עם פרופ' אופירה אילון, ד"ר ציפי עשת, ואורלי נתן ממוסד ׳שמואל נאמן' ובמימון של משרד המדע, שהתמקד בשאלה: מהי החשיבות של קשר עם הטבע לרווחה הנפשית בתקופת סגר?
"דוגמה למחקר שבו אני משתפת פעולה עם חוקרת מהמכון, שמגיעה מתחומי הסביבה, היא מחקר שאני עורכת בימים אלו יחד עם המיקולוגית (חקר פטריות), ד"ר דליה לוינסון. נושא ליקוט הפטריות בארץ הוא נושא שמקבל הרבה תאוצה ועניין בשנים האחרונות, בקרב קהלים הולכים וגדלים ויש חשיבות להבין את הרגלי הליקוט, תפיסות הלקטים והידע שלהם. על זה אנו עובדות היום ביחד, במחקר שזכה למימון מטעם קק"ל. העבודה המשותפת שלנו, זו לצד זו, ב'מכון שמיר למחקר', היא זו שאפשרה לנו את שיתוף הפעולה המיוחד הזה, במחקר שהוא מהראשונים מסוגו בעולם".
לסיום, מחקר הוא תהליך ארוך שמורכב מאין-ספור פרטים קטנים. אחרי כל זה, מה גורם לך לסיפוק?
"ככל שאני מצליחה להוציא מחקרים שיכולים להוביל לקידום של שמירה על הסביבה וקיימות, ולהעלות את המודעות לנושא בקרב הקהל הרחב ומקבלי החלטות, כך אני מרגישה יותר סיפוק. בנוסף, בשנים האחרונות, אני יותר ויותר מבינה את הקשרים ההדדיים שבין שמירה על הסביבה הטבעית ובין שמירה על בריאות הנפש וקידום של חוסן קהילתי ואישי. אני רואה את הקידום של הבנת הנושא בקרב מקבלי החלטות כיעד נוסף של עבודתי המקצועית.
"אני חושבת שיש הרבה מקום לשינוי בהתנהגויות שמשפיעות על הסביבה, גם במרחב החיים הפרטי, גם במרחב החיים המקצועי וגם ברמת ההחלטות שנלקחות ברמה האזורית, על ידי מקבלי החלטות. בתוך כך, נכללות גם התנהגויות שהרבה אנשים לא מודעים לקשר שלהן לסביבה, כגון צרכנות, רכישת מוצרים ברשת בחו"ל וכן בחירות שקשורות לתזונת חלבון מן החי. חשוב לי לבחון לעומק את הנושאים הללו ולמצוא דרכים לעשות שינוי תודעתי והתנהגותי כדי לקדם עולם מקיים יותר, מתוך חשיבה על ההווה והעתיד. אני חושבת שלי ולחבריי החוקרים, בתחום מדעי החברה, יש עוד הרבה עבודה לייצר שינוי תודעתי, התנהגותי ואף רגולטורי בנושאים הללו בארץ".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
טובים השניים מן האחד
לפני שלושה חודשים סיימה אביטל שכטר סדרת מבחנים בינלאומית וקיבלה באופן רשמי את התואר "אמנית…
-
הסטודיו לאריחים מצוירים של אסנת רוטמן
הסטודיו של אסנת הוא חגיגה של צבעים, דמויות ודמיון, וכל מי שנכנס, יקנה או לא…
-
אקורד הסיום של סמי בר לב
בערב חג הסוכות נצצו לראשונה האורות בקומות המסחר המחודשות של מרכז "איתן" בקצרין שנחנך מחדש.…