"תור הזהב" הוא השם שניתן ל-800 השנים (בגדול, בין 700 ל-1500 לסה"נ) שבהן פרחה היהדות בספרד. התרבות היהודית שאבה מהחיים בספרד, בין שהיה השלטון ערבי ובין שהיה נוצרי בהמשך. הרמב"ם, יהודה הלוי, דונש בן לברט, אבן עזרא, אבן גבירול – חלקם אף שירתו בחצר המלך. ספרד של אז הייתה מחולקת למלכויות והיהודים מצאו עצמם משתלבים היטב, בכלכלה, בממשל ובתרבות. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. גירוש ספרד בעשור האחרון של 1400 ובתחילת 1500 פיזר את מאות אלפי היהודים לאגן הים התיכון ואל חיק האימפריה העות'מנית – ארצות הבלקן, ארץ ישראל, איטליה, מצרים, אלג'יר, לוב, טוניסיה ומרוקו.
הדבר החשוב ביותר שלקחו אתם היהודים בנדודיהם הייתה השפה. הם דיברו ספניולית, שהייתה ספרדית-יהודית. אחרי הגירוש, חדרו לשפה השפעות עות'מניות ואף ערבית, יוונית ובולגרית. מאוחר יותר – גם איטלקית וצרפתית. המונח "לאדינו" התייחס במקור רק לשפת תרגום של כתבי הקודש, שיועדה לכתיבה בלבד. עם השנים הפך ה"לאדינו" לשם כולל לשפה הספניולית.
ד"ר שועי רז, על "היא הופיעה כמו הרוח": "שירי הלאדינו, אם ממוצאם הקסטיליאני ואם ממוצאם העות'מני, הנם תרבות פולק ובלוז: הם חוברו והושרו על מנת להתמודד עם מדווי החיים בכל מעגליהם – עצב מלנכולי, רגעי משבר אישיים ומשפחתיים, געגועים ושברונות לב. מטבע הדברים, כוללים הם אהבה ונדוד של מגורשים ומהגרים, השרים את עצבונם בלב כבד וגואה ואז סר כאבם, לו לרגע…".
הרפרטואר המוזיקלי של יהודי ספרד התייחס לתפילות ופיוטים, מצד אחד ושירה חילונית בלאדינו, מצד שני. הייתה זו שירה עממית, שעברה מדור לדור והושפעה משנות "תור הזהב" בספרד, משנות הגירוש והקליטה בעמי המקלט תחת השלטון העות'מני וזיקה לספרות ישראל, חכמתה והלשון העברית לדורותיה. מילים וסגנונות מוזיקליים מקומיים חדרו לשירי הלאדינו בקהילות השונות, באשר היו, עד לימינו. כך היא "הופיעה כמו הרוח" והגיעה גם לאהוד בנאי ולברי סחרוף, כל אחד מהם בילדותו הוא.
שני אלה, ברי ואהוד, יוצרי-על, לא ישירו שירי לאדינו רק כי הם שם. החיפוש מאפיין את היצירה של השניים, החקר, הלימוד. הם התייעצו עם מומחים לשפה, עם מומחים לשירה ועם מומחים למוזיקה עצמה. יותר מזה: כל שיר תורגם מילולית לעברית ואז לקחו אותו בנאי וסחרוף וכתבו לו נוסח משלהם, משהו שלקח את השיר אל עולמם, כאן ועכשיו. כך לקחו את "הסירנה" מחופי היספאניה לטיילת בת ים.
בנאי וסחרוף שרים את השירים, ובכן, כמו שהם שרים. אני לא באמת מכיר את המקור המזוקק של כל מנגינה, אבל יודע לשמוע את הניואנסים, גם של ברי וגם של אהוד. ברור לגמרי, וטוב שכך, שהם לקחו את השירים אליהם, העבירו אותם במערכות המוזיקליות הפנימיות והמורכבות שלהם וכך יצאו השירים שוב החוצה. זה נותן לאדינו בנוסח עברי 2017 לשירים בני מאות שנים ורק מלחשוב על זה עולה לי הקסטנייטה לראש.
כל העניין הזה כרוך בספר-דיסק. כל שיר זוכה להקדמה מפורטת ומלומדת. שירת הלאדינו כוללת שלושה ז'אנרים: הרומנסה, הקנטיגה והקופלה. יש ביניהם הבדלי זמנים, תרבויות, מקורות השראה ומטרות. לבד מזה, משופע הספר במאמרים שכתבו פרופ' אדווין סרוסי, ד"ר שועי רז, בנאי וסחרוף. המבוא הנפלא נשאב משלושה ספרים, שעוסקים בפיוט ובמוזיקה של יהודי ספרד. יש פה מאמר מאלף על חיים אפנדי, טרובדור יהודי-ספרדי, שהצליחו למצוא הקלטות היסטוריות של שירי לאדינו מפיו, מתחילת המאה העשרים.
אסף תלמודי, בעיניי – אשף תלמודי, הפיק מוזיקלית ונעזר בבנו הנדלר. בנאי וסחרוף עיבדו את השירים, עם תלמודי, איתמר דוארי וגיל סמטנה. 16 נגנים הוציאו מהכלים שלהם את כל היופי הזה, כשמככבים: טאר, קאנון, טרנטה לירה וכינורות.
"היא הופיעה כמו הרוח" זו העבודה הכי שלמה שהחזקתי אי פעם בידיים. גם מי שלא שמע מעולם על לאדינו, רומנסות, פלמנקו וגירוש ספרד, ימצא כאן כל מה שאפשר לבקש בנושא ויתענג על היופי של השירים וההגשה.
פוסטים דומים:
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
סטאז'ר מצטיין
בטקס חגיגי, העניקו מנהל המרכז הרפואי "פדה-פוריה, ד"ר און והאחראי על לימודי הסטאז', ד"ר איתן…
-
"אל החצר הגדולה"- טל פוגל
זהו אלבומה השני של הזמרת-יוצרת טל פוגל, אחרי "ערמות של חלומות", שיצא ב-2014 ושמעו…
-
שגרירים בקייב
בטקס לכבוד יום השואה הבין-לאומי, שחל ב-27.1, הופיעה בקייב קבוצת התאטרון "הסוד שבצליל", עם המופע…