סג"מ עדי המאירי, בת ראש פנה (6 דורות), משרתת כקצינת החינוך של חטיבת השריון 401. בגולן, היא אומרת, יש אין-ספור מקומות חינוכיים, ביניהם המון אתרי מורשת, מצפורים ומסלולי ידיעת הארץ
אני סג"מ עדי המאירי, גרה בראש פנה ומשרתת כקצינת החינוך של חטיבת השריון 401. בת לגלילה ושלומי ז"ל. נולדתי וגדלתי בראש פנה, יחד עם אחי, חזי (26), אשר מתפעל יחד עם אמי את העסק המשפחתי – מלון בוטיק, הנמצא בראש פנה העתיקה ואחותי, לי (25), מדריכת נוער בקיבוץ כפר בלום.
משפחתי הייתה זו שהקימה את המושבה, אי שם בשנת 1882 ואנחנו כאן עד היום, כבר שישה דורות. עד כיתה ו', למדתי בבית הספר "וילקומיץ'", שנמצא במושבה ומכיתה ז' ועד סיום הלימודים, למדתי בבית הספר "הר וגיא", בקיבוץ דפנה. מגיל שלוש, רקדתי בבית הספר למחול בראש פנה ונאלצתי להפסיק זאת בגיל 15, עקב פציעה.
גדלתי בבית בו החינוך לציונות ואהבת הארץ היה חלק בלתי נפרד מהחיים. לאבי ז"ל היה חשוב מאוד שנעריך את המקום בו אנו חיים ונזכור כמה עברו אנשים אחרים, ביניהם בני משפחתי, בשביל שאני ואחיי נוכל לחיות בשלום. זה מלווה אותי מילדות, השפיע עליי בצבא וללא ספק מלווה אותי עד היום. בתיכון למדתי במגמת תקשורת ובמסגרתה לקחתי חלק בשידורי הרדיו המקומי.
בבית הספר "הר וגיא", הרגשתי שקיבלתי חינוך מדהים, שלא הייתי מקבלת כנראה באף בית ספר בעולם ולקראת הגיוס לצה"ל, היה בי רצון עז לעסוק בחינוך, אך ממקום אחר.
הרמה היא חלק מחיי מאז שאני זוכרת את עצמי. החדר שלי משקיף על ההרים המדהימים. בתור ילדה, הייתי מגיעה לטיולים בגזרה, אחת לשבועיים-שלושה ועד היום, כמעט בכל סוף שבוע שאני נמצאת בבית, אני מוצאת את עצמי יושבת באיזה מעיין, מצפה, או יקב, במקום הנהדר הזה
התגייסתי לקורס חינוך, בפברואר 2015, עברתי הכשרה של שלושה חודשים, שלאחריה שובצתי בגדוד הסיור של חטיבת הנח"ל, שם שירתי כמש"קית חינוך, במשך עשרה חודשים.
לאחר שנה בצה"ל, יצאתי לקורס קצינים, שאורכו כחצי שנה ובסופו, זכיתי לקבל את התקן המבוקש – קצינת חינוך של חטיבת השריון 401, שם אני נמצאת בשנה האחרונה. תפקיד קצינת החינוך, בטח בחטיבה סדירה, דורש ממך המון: השקעה, התמדה, רצון ואהבת העשייה, שבעיניי, בלעדיה אי אפשר להצליח בתפקיד.
אני עובדת מול מפקד החטיבה ומפקדי הגדודים ויחד אתם, אני אחראית להובלת תהליך חינוכי ביחידות החטיבה וזאת באמצעות דמות המפקד-המחנך, שמתחילה החל מדרג המט"ק/מ"כ ועד מפקד הגדוד.
תחת חניכתי המקצועית, נמצאות שש מש"קיות מקסימות, שבלעדיהן לא יכולתי לבצע את התפקיד שלי בצורה הטובה ביותר. אני מלווה אותן יום-יום, לרוב בקשר טלפוני. במהלך השנה, הן פזורות בכל רחבי הארץ, מהחרמון ועד אילת, מה שללא ספק מאתגר אותי בתפקיד.
בתקופה האחרונה, החטיבה מבצעת אימון חטיבתי ברמת הגולן ובזכות זה, הגדודים עוברים למחנות האימונים בגזרה למספר חודשים.
הרמה היא חלק מחיי מאז שאני זוכרת את עצמי. החדר שלי משקיף על ההרים המדהימים. בתור ילדה, הייתי מגיעה לטיולים בגזרה, אחת לשבועיים-שלושה ועד היום, כמעט בכל סוף שבוע שאני נמצאת בבית, אני מוצאת את עצמי יושבת באיזה מעיין, מצפה, או יקב, במקום הנהדר הזה.
את רוב שירותי הסדיר, כחיילת וכקצינה העברתי ברמת הגולן, כמש"קית בתעסוקות מבצעיות באביטל ובנחל גולן, וכקצינה ב"סופה" וב"קרן". בכל פעם מחדש, אני מתרגשת לחזור לשרת ברמה ולא רק בגלל הקרבה לבית.
מעבר לנופים המדהימים, ברמת הגולן ניתן למצוא אין-ספור מקומות חינוכיים, ביניהם המון אתרי מורשת, מצפורים ומסלולי ידיעת הארץ. התקופה הטובה ביותר לקיים פעילויות היא בתקופה האימון וזאת בעיקר בגלל הימצאות גדודי החטיבה בגזרה המדהימה הזאת!