דקלה אטיאס הוציאה השנה את הספר "לפעמים חלומות", הצליחה לפרוץ לתודעה בלי קשרים בברנז'ה ומתענגת על המפגש עם הספר מבעד לחלון הראווה
דקלה אטיאס, מחיספין, פרסמה השנה ספר ששמו "לפעמים חלומות", בהוצאת "קוראים". דקלה, אשת חינוך שהחלה לעבוד עם אוכלוסיות קשות בגיל צעיר מאוד, נחשפה לסיפורים מורכבים ולא פשוטים. את הסיפורים רשמה ותייקה. לפני מספר שנים, השתתפה בסדנת כתיבה בהנחיית המשורר אליעז כהן, שם גמלה בלבה ההחלטה להפוך את דפי הסיפורים במגירה לרומן בדיוני, הנשען על דמויות אמתיות.
משהחלה לכתוב בזמנה הפנוי והמועט, "כל המלל נשטף החוצה". אט אט, הסיפורים התגבשו לספר. תהליך הכתיבה ארך כשנתיים. בתחילה, שלחה את כתב היד לשתי הוצאות ספרים ידועות, שדחו את הספר, מה שדרש עוד ליטוש ומירוק וארגון וסידור וסבלנות ואמונה ששווה לפרסם ועקשנות לפרוץ את מחסום האנונימיות.
דקלה: "אינני מוכרת, אין לי קשרים בברנז'ה, אני מהפריפריה. צריך איזה שהוא רקע כדי להיכנס למסלול הפרסום בכתיבה. כאלמונית קשה לפרוץ".
הנה, הוצאת הספרים "קוראים", מקריית גת, האמינה בה והחליטה להוציא לאור את הספר, כמובן שתרמה להפצתו. משיצא למדפים, הוא עמד בפרונט של המדפים המרכזיים, בסוכנויות הגדולות כמו "סטימצקי" ו"צומת ספרים".
"זה ממש כיף לפגוש ספר שכתבת מבעד לחלון הראווה. הספר פרוש לקוראים ממטולה ועד אילת. מבחינתי, זו טביעת חותם בעולם".
אמנם הספר לא הפך לרב-מכר אבל הוא נמכר ונקרא, כי מלאכת מכירת ספרים היא מורכבת.
"אנשים קוראים, פחות קונים", היא פוסקת. כך או כך, הספר, הכתוב בסגנון ובצורה מיוחדים, נוגע בלוז החיים ועצמתם לטוב ולרע. בכוונת מכוון, הוא מיועד למבוגרים. גם נוער מתבגר יכול להתחבר אליו.
אז לפעמים חלומות מתגשמים וזה קורה כשאתה מוציא מהמגירה את הווייתך, מחשבותיך ומקנה להם ממשות מילולית ובמילותיה: "אני מעריכה שזה נס". התהליך והמאמץ הנפשיים עוררו וגילו את התשוקה לכתיבה, על אף שהכתיבה דורשת זמן.
לשאלתי, אם יהיה המשך לכתיבה, משיבה דקלה: "העבודה הבית וכל מה שמסביב דורשים את שלהם. בינתיים, אינני מצליחה לאתר זמן פנוי ורוגע נפשי להמשך. אבל כמו שהספר הראשון נולד, השני", היא מבטיחה, "יבוא אחריו"
ככה זה בלידות.