"כנס לימוד גולן" הרביעי, התקיים בשבוע שעבר בכינר, תחת הכותרת "70 שנה 70 פנים". סדנאות, הרצאות, סיורים ו"קביעת עתים לתורה"
מאיר שרמן
בכנס מחזור הישיבה התיכונית שבה למדתי, פגשתי חבר ותיק. התחבקנו בהתרגשות ושאלנו איש את רעהו "מה נשמע? מה אתה עושה בימים אלה?" והתפלאתי לשמוע כי חברי הולך לבית מדרש, ללמוד תורה, מדי יום שישי. "לא שבעת לימודים?", שאלתי אותו, ספק ברצינות ספק בצחוק.
"אתה יודע שאחת השאלות הראשונות ששואלים בבית הדין של מעלה היא 'האם קבעת עתים לתורה?'", ענה לי בשאלה, כמו כל יהודי טוב.
האמת היא שלא ידעתי מה אשאל אחרי מאה ועשרים, אבל סמכתי על הבחור, הוא תמיד ידע את השאלות של הבחינות הקרובות, מתוך שטרח לחטט בפחי האשפה שליד המזכירות. לפעמים, מצא שם עותק מעוות של טופס בחינה, שלא יצא היטב מהמדפסת והמזכירה זרקה אותו לפח. לפעמים, אפילו הוציא משם את ה"סטנסיל" שממנו הדפיסו את דפי הבחינה.
כאשר נוכח כי אתגר אותי, המשיך לשכנע: "גם בעולם הזה, יש ערך מוסף עצום להוסיף דעת וללמוד".
אמת אמר. לפחות לגבי מה שאמר בעניין העולם הזה ונרשמתי על כן ל"כנס לימוד גולן" הרביעי, שהתקיים בימי חמישי-שישי, ר"ח אדר תשע"ח, בכינר.
בתכנייה, ראיתי כי מדובר בכנס לימוד לרגל שבעים שנות המדינה, תחת הכותרת "שבעים פנים". ביומיים האלה של הלימוד, דחסו שיעורים, סדנאות והרצאות בנושאים ארץ- ישראליים. "פסיפס זהויות" הייתה הכותרת. יומיים של לימוד, הרצאות, סדנאות ושיעורים. בשעות מקבילות, היו שעורים שונים ועל כן גייסתי גם את אשתי ואמרתי לה "אני מעוניין בלימוד 'ציון אל תשאלי' וגם מעניין אותי לשמוע מה אומר רב חרדי על
'אתגרי החברה החרדית בימינו', אז את תלכי להרצאה של הרב ואני לשיעור בשירי ציון".
לעיתים, מתפצלים לראות את הסרט "סאלח, פה זה ארץ ישראל", סרט תיעודי שמתאר את הבאתם, לא פעם בכפייה ותוך רמייה, של העולים מצפון אפריקה אל שממת עיירות הפיתוח ובעוד אני בסרט, היא משתתפת בסדנה "לא על המנגל לבדו",
אשתי הסכימה לעסקה. בדיעבד, מצאנו עצמנו לעתים הולכים יחד: לסיור בחורבת בית הכנסת בכנף, עם אורן זינגבוים, כמו גם להרצאה של סיון רהב-מאיר, על מה שקורה בתקשורת מאחורי הקלעים.
לעיתים, מתפצלים לראות את הסרט "סאלח, פה זה ארץ ישראל", סרט תיעודי שמתאר את הבאתם, לא פעם בכפייה ותוך רמייה, של העולים מצפון אפריקה אל שממת עיירות הפיתוח ובעוד אני בסרט, היא משתתפת בסדנה "לא על המנגל לבדו", בהנחיית אורי הייטנר ו"בוג'ה", שדנו בהגדה של יום העצמאות. אני כאן והיא שם.
התכנייה תעיד
בערב, החלפנו חוויות תוך כדי ארוחת ערב, ממטבח מלון כינר. ישבנו לאכול ארוחת ערב חמה ועשירה במרקים, בשרים, תוספות וסלטים וסיפרנו איש לרעהו מה חווינו ומה למדנו, איש ואישה כל אחד ממקומו.
לקינוח, השתתפנו בהופעה של מתי כספי, שהופיע במיטב שיריו, ליד הפסנתר, או עם הגיטרה שלו.
ביום המחרת, הגענו ליום לימודים קצר של שישי, שהחל בסיור בגן הלאומי כורסי, עם נוף מדהים, בהדרכתו של ספי גרצהלר ולאחריו, פאנל מרתק בנושא ההדתה. הפאנל, בהנחייתו העשירה של עמיחי צור, מיונתן, הביא גישות שונות המתייחסות לנושא ובין לבין, הוסיפה בינה פבזנר, מנהלת ביה"ס "שורשים", את תפיסת עולמה החינוכית ואת הקושי בקבלת דעה המונָעת מתוך פחד.
את היום ואת הכנס בכלל, חתמנו בקבלת שבת אינטימית ונעימה, בהובלת חבורת הזמר מעין זיון, הפועלת במסגרת "מוקה", פרויקט מוזיקה ביישובים, ששרו מקסים.
בין לבין, במהלך הכנס כולו, נפעמנו מתערוכת הצילומים שהוצגה בכנס, של קבוצת "בראשית", סדנת צילום בהשראת בריאת העולם. אנחנו מכירים את רוחמה מטלון, כמנחת תוכן ומכירים את עופר בלנק, שמנחה סדנאות צילום, אבל השילוב ביניהם בהחלט הניב פירות מרהיבים במיוחד.
היו מי שבאו ליום לימוד אחד, היו מי שבאו לשני הימים והיו מי שלקחו חדרים במלון עצמו. בין כך ובין כך, אישית, אני שמרתי לעצמי את התכנייה, למקרה שבאמת צודק חברי ויום אחד אשאל האם הקדשתי עתים ללימוד, אציג בפניהם את התכנייה כמסמך עדות ואם לא יספיק, אוסיף גם את הכתבה…
תודות
לסיכום יומיים של כנס מהנה ואיכותי של "עיינות", במרכז הקהילתי גולן, אבקש להודות לגופים השותפים להוצאתו לפועל של הכנס:
למועצה האזורית גולן, למרכז גישור גולן על חלקו בכנס, ל"ניצנים" וקרן "אבי חי", למועצה הדתית, לאגף לתרבות יהודית של משרד החינוך, לרשות העתיקות, לתכנית "בארי" ולכל עמיתיי מהמרכז הקהילתי שתמכו וסייעו, לצוות שסייע בבניית הכנס – עמיחי צור, אורי הייטנר ורוחמה מטלון.
תודה לכם, המשתתפים, אנשי חינוך ואנשי דעת, אנשים שבאו להעשיר את עולמם ואנשים שביקשו פשוט לפגוש אנשים, תודה על נוכחותכם ועל חלקכם בהצלחת הכנס.
נטע, "עיינות", בשם צוות הכנס
