חבורת הזמר של קצרין "ברמה ישוררו" נכנסת לשנת הפעילות השישית, אחרי שהוקמה מחדש לפני חמש שנים. לאחרונה חזרו מפסטיבל בספרד. חבורה שהיא משפחה
קרן ביתאן
חבורת הזמר של קצרין "ברמה ישוררו" הוקמה מחדש לפני כ-5 שנים והשנה, היא תיכנס לשנת הפעילות השישית שלה. הפרויקט נולד כיוזמה שעלתה בשולחנות עגולים שנערכו בין הקהילה, המתנ"ס והמועצה ובהם ביקשו לדעת ולשמוע מהם הצרכים שעולים מהקהילה. אחת הבקשות הייתה להחיות מחדש את חבורת הזמר ואכן, כך היה. הוקמה מחדש חבורת זמר ייצוגית של מתנ"ס קצרין ובה חברים תושבי קצרין לצד תושבי הגולן, תושבים ותיקים לצד עולים חדשים, כאשר על ההרכב המופלא הזה מנצח בגאון אריה ברכה, מרמות.
עדנה, קדמת צבי: "בשבילי, החבורה הזאת היא קודם כול חברה נחמדה ונעימה. העיבודים המוזיקליים מאוד אינטליגנטיים, החבורה עצמה ממוקמת כמשהו מאוד אינטליגנטי ואני מרגישה סיפוק ושזה משהו שמפתח אותי מוזיקלית".
חברי חבורת הזמר חברים בפרויקט מיל"ה – מרכז ישראלי למקהלות וחבורות זמר ומשתתפים בכנסים באירועים ייצוגיים, כמו כנס חבורות זמר באחוזת דוברובין, אחוזת הכרמל, ערבי חשיפה ועוד רבים וטובים.
פעם בשנה, מתקיים כנס חבורות זמר באולם התרבות בקצרין. הכנס מתקיים זו השנה הרביעית והוא זוכה למחמאות ולחשיפה רבה. ביום קצרין ה-40, לאחר הכנות רבות, הקלטות מרגשות בכרמיאל וחזרות אין-סופיות, החבורה הופיעה בהתרגשות גדולה מול ראש הממשלה וזכתה למחמאות רבות.
רותי, קצרין: "להיות בחבורת הזמר תורם לי חברתית המון. פעם בשבועיים, אני נפגשת עם חברים שאני מרגישה חיבור חשוב אליהם. המוזיקליות היא פשוט בונוס, עוד משהו שאני יכולה לתרום לעצמי. זה מכניס אותי לחיים איכותיים. כיף לי להיות עם החבורה. המנהל המוזיקלי שלנו, אריה ברכה, הוא פשוט עילוי והוא נותן לנו להרגיש בנוח עם העיבודים".
טניה, קצרין: "אני נמצאת בקצרין רק שנתיים. חיפשתי לי מסגרת מוזיקלית שאני יכולה להשתייך אליה. במרכז, הייתי כנרת בסימפונט רמת גן. כשהתחלתי לנגן עם חבורת הזמר, גיליתי אנשים שהם משפחה לכל דבר ועניין, אנשים עם לב רחב וראש טוב"
המסע לספרד
השנה, הגיע המקהלה לשיא חדש, כאשר על הפרק פסטיבל המקהלות העולמי של interkultur, בעיר קאליאה שבספרד. אל הפסטיבל הצבעוני, הגיעו כ-42 מקהלות וחבורות זמר, מ-20 מדינות שונות. כמדי שנה, הפסטיבל נפתח בתהלוכה ססגונית. השנה, חבורת הזמר שלנו, אשר התאחדה עם חבורת הזמר "צלילי החולה", מיסוד המעלה, ונקראה "צלילים ברמה", זכתה ללכת בראשה עם דגל ישראל וכרזה ייעודית, שבה דגל המועצה המקומית ודגל המתנ"ס אשר נתפר במיוחד לאירוע.
הפסטיבל מורכב משני חלקים: החלק התחרותי והחלק הידידותי. חבורתנו הנאמנה הגיע לחלק הידידותי של הפסטיבל, אשר כלל שלושה מופעים מרכזיים: מופע פתיחה בפיאצה מרכזית, מופע שני בכנסייה מול הקהילה המקומית ומופע סגירה, בבית אבות בקליאה. מהמופעים, בוחרים החברים להתעכב אתי דווקא על המופע השלישי והאחרון, בבית האבות. במופע הם שרו ארבעה שירים, בקטלונית, בלדינו ושניים בעברית. אנשי בית האבות קיבלו באהבה את החבורה מהצפון הרחוק ואף הריעו להם במשך דקות ארוכות, לאחר שסיימו לשיר.
כאשר שאלתי את חברי הלהקה מהו הזיכרון הבולט שיש להם מהפסטיבל, הם חזרו דווקא לתהלוכת הפתיחה, אבל לרגע אחר. לאחר שפתחו את התהלוכה, הסתדרו הלהקות והחבורות לפי סדר הא"ב. חבורתנו שובצה בין אינדונזיה ליפן. חבורת הזמר האינדונזית הביעה התלהבות רבה לנוכח המשלחת הישראלית מהצפון הרחוק, ביקשה להצטלם, להתחבק, להחליף דגלים וחוויות ואף יותר מזה. חברי הלהקה מסכמים שזאת הוכחה ניצחת לכך שהמוזיקה פשוט גישרה על פערים אחרים, פערי שפה, פערים פוליטיים, פערי תרבות ועוד – ממש השיא של הפסטיבל מבחינתם.
אבל, אם ישנו רגע אחד שייחרט לכל חברי החבורה, זהו הרגע שבו הם ביקרו בבית הנסת העתיק והפעיל, בעיר קליאה. החבורה התארחה בשבת בבית הכנסת, נפגשה עם חברי הקהילה היהודית שעדיין גרים שם ואף זכו לעלות לתורה בבוקר שבת.
לסיכום, חבורת הזמר שלנו חזרה עם תובנות חדשות על כך שמוזיקה מנפצת כל חומה אפשרית ועם שקים מלאים במרץ ורצון להמשיך לשמח ולהופיע בפני כולם. החבורה מבקשת להודות לכל העוסקים במלאכה ולכל מי שעזר להם לצאת. גילוי נאות קטן: כל המשלחת הזאת מומנה מכיסם הפרטי של חברי חבורת הזמר.
