היא בת בני יהודה והחברה הכי טובה שלה, אימא, עדיין שולחת לה קובה סלק, בשישי בצהריים. מנהלת ההדרכה והפרויקטים של עמותת "רוח הגולן". האורחת שלי לשבת היא לירז ויצמן בריש
קצת על עצמך
"לירז ויצמן בריש. נולדתי וגדלתי בבני יהודה, ההורים שלי בגולן, משנת 1978. בעשור האחרון, חיה בבית חלומותיי, במושב גבעת יואב. נשואה לאורי ואימא של אלה – 14, גילי – תשע וחצי ושי – שבע".
עיסוק
"מנהלת הדרכה ופרויקטים של עמותת "רוח הגולן". "רוח הגולן" הנה רשת של מוסדות חינוך של הציבור הדתי ופועלת בגולן ומחוצה לו. העמותה מפעילה כיום 13 מוסדותחינוך
ומעסיקה כ-600 עובדים. במסגרת תפקידי, אני אחראית על פעילויות ההדרכה עבורם. זה כולל כנסים, השתלמויות, ימי עיון וגם פרויקטים מיוחדים במוסדות.
"נפלה בחלקי הזכות לעבוד עם אנשים טובים ולהיות שותפה לארגון חינוכי וערכי שהנושא החברתי הוא נר לרגליו".
איך נראה יום שישי שלך?
"בדרך כלל, ימי שישי מוקדשים לזמן איכות עם המשפחה. בחורף, יציאה זוגית, או משפחתית, לבית קפה, או מסעדה והכי פופולרי אצלנו בשנתיים האחרונות, קיר טיפוס להוצאת האנרגיה לשלושת הנינג'ות שלי.
"בקיץ, אני משתדלת להתחיל את הבוקר שלי בכנרת, בחתירה על סאפ, בחוף עין גב.
לפני שנתיים, התחלתי ללמוד גלישת רוח ואני מקווה לחזור לזה, בקיץ הקרוב. סוף השבוע מוקדש למשפחה. הכי כיף לי להיות בבית ולארח חברים ומשפחה, בשבתות ובחגים".
מה אוכלים בארוחת שבת?
"דגים – חובה! סלמון, או מושט ותוספות משתנות וגם אוכל של אימא. למרות שאני כבר לא ילדה, אני עדיין מקבלת משלוח קבוע, ביום שישי בצהריים, של קובה סלק/במיה, שניצל ואורז מאימא שלי – המלכה!
נהוג לומר אצלנו בבית 'זה לא שישי בלי קובה'.
"לאימא שלי, יש מגע קסם והיא ככל הנראה הבשלנית הכי טובה בעולם, יחד עם חמותי וסבתא שלי. יש בינינו קשר קרוב והיא החברה הכי טובה שלי".
זיכרון ילדות משבת
"גדלתי עם שלשה אחים – בנים, שבעיקר עיצבנו אותי, טיפסו על עצים, הלכו מכות ועד היום, הם טוענים שהסטירות הכי חזקות היו דווקא שלי. תמיד רציתי אחות שתבין אותי ונוכל לשחק במשחקים של בנות. לצערי, זה לא קרה, אבל לפחות נולדה לי בת בכורה מושלמת. יש לי קשר קרוב ומיוחד אתם גם היום. אנחנו חברים טובים והם מקור לגאווה גדולה בשבילי.
"אבא שלי, שאוהב לדוג, הדביק בחיידק את כל המשפחה ובשבתות, היינו יוצאים למסעות דיג בכנרת ובמאגרים. אבא שלי היה דג בורים, מושטים, קרפיונים, וגם שפמנונים, שהיו חוזרים למים מיד. זכור לי, שפעם אחת, הוא הביא הביתה כסיף ענק ושם אותו במקלחת".
הספר האחרון שקראת?
"אני קוראת עכשיו את ספרו של מיכה גודמן, 'מלכוד 67'. קיבלתי אותו במתנה ליום הולדת מחברה שיודעת שאני מאוד אוהבת את גודמן.
"האירועים האחרונים ותכנית המאה של טראמפ הופכים את הספר לאקטואלי מתמיד. גודמן מצליח להעביר בחוכמה את הסיפור ההיסטורי והמחלוקות הקריטיות ביותר בדורנו.
האידאולוגיות המנוגדות שהפכו לחלק מהזהות של כל צד, השסע בין הימין לשמאל ופנינו לאן".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"לטייל, לטייל ושוב לטייל. הטבע הוא התרופה הטובה ביותר של בני האדם. ללכת ברגל, לצאת לטבע, לנשום אוויר, לעשות פיקניק. הילדים אומרים לצאת לפק"ל. כל זה גורם לי לאושר גדול, זה גם מה שהופך אותנו לבני המקום הזה, הקשר האמתי לארץ ישראל".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
"לא מזמן יצא לי להשתתף בכנס בארצות הברית ולשמוע את הגברת מרים פרץ. היא נאמה שם נאום מרגש עד דמעות על ציונות ואהבת ארץ ישראל ועל הוריה שעלו לארץ מהרי האטלס, בלי לדעת מילה בעברית, אך חלמו על ירושלים.
"זה הסיפור שלנו כאן, בארץ הזאת ומרים היא דמות מופת ומקור להשראה לתעצומות נפש, אהבת אדם, אופטימיות ולערכים של אחדות ושיח מחבר, שכל כך חסרים לנו היום במדינת ישראל. לדעתי, היא ראויה לעמוד בראש מוסד הנשיאות".
שיר אהוב
"יש הרבה שירים אהובים והמנעד הוא רחב ומגוון, מ'פגישה לאין קץ', של אלתרמן ועד 'פריד', של דודו טסה ומאיר אריאל. גדלתי במשפחה עם סבתא ששמעה פריד אל אטרש ועבד אל ואהב ואבא, שריונר גאה, שהעריץ את הלהקות הצבאיות, חוה אלברשטיין דורית ראובני ואריק סיני.
"השיר האהוב עליי ביותר בכל הזמנים הוא 'שיר ללא שם'. הוא מושמע בעיקר בימי הזיכרון. החודש, אנחנו מציינים 23 שנה לאסון המסוקים, שבו נהרגו 73 חיילים שלנו.
בזמן התאונה, אורי, בעלי, היה מ"פ צעיר של שני חיילים שנהרגו ומלווה מאז ועד היום
את משפחותיהם. השיר נכתב על ידי אחד היוצרים האהובים עליי ביותר, שלום חנוך, לזכר אחיינו, שנהרג במהלך שירותו בשייטת".
מהו המוטו שלך בחיים?
"הייתי רוצה להמציא משהו חדש ומקורי, אבל יש לי תחושה שנאמר כבר הכול ואין חדש תחת השמש.
"אני משתדלת, וזה לא תמיד מצליח, לדבוק בפילוסופיית החיים של הדוב המפורסם בעולם – פו הדוב: 'תהיה מי שאתה, תהנה ממה שאתה עושה ותהיה טוב'".
מהו החלום שלך ומה את מאחלת לעצמך?
"ברמה האישית, הייתי רוצה זמן איכות עם האנשים הקרובים אליי, משפחה וחברים ולחיות חיים של הנאה ומשמעות.
"בנימה פחות אישית, יש לי חלום, קצת מקביל ל'חלום השלום העולמי' של מלכות היופי.
בחלומי, הייתי רוצה שוויון הזדמנויות ונקודת פתיחה שווה לכל ילד במדינה. לצערי, גם בשנת 2020, מקום המגורים שלך יכול לנבא כמה תרוויח כמבוגר ומה תהיה רמת החיים שלך.
"צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, צמצום הפערים הכלכליים וחברה צודקת יותר".
"הגולן זה הבית ובבית שלי, אני אוהבת הכול. יש כאן אנשים טובים ושלווים. טבע פראי ומטורף. בחורף, אני אוהבת את הנחלים והמפלים. בקיץ – את המעיינות והמרחבים. בכל עונה, הגולן נצבע בצבע מיוחד – צהוב, ירוק, לבן. יש לנו כאן הכול"
מה את הכי אוהבת בגולן?
"הגולן זה הבית ובבית שלי, אני אוהבת הכול. יש כאן אנשים טובים ושלווים. טבע פראי ומטורף. בחורף, אני אוהבת את הנחלים והמפלים. בקיץ – את המעיינות והמרחבים.
בכל עונה, הגולן נצבע בצבע מיוחד – צהוב, ירוק, לבן. יש לנו כאן הכול. אנחנו חיים בגן עדן".
אולי יעניין אותך גם:
-
"למה ציור? כי זה משהו שעדיין לא ניסיתי"
במיזם "בתים פתוחים", ביוזמת "היוצרים בביתם" אמני קצרין של מתנ"ס קצרין שיתקיים בחוה"מ פסח -…
-
רובע 12 בקצרין - זה לא רובע, זו עיר
ברובע 12 תכנון אורבני מסקרן, המשלב סוגי בנייה שטרם מוכרים כאן, עם שטחים ירוקים משלבים…
-
אני לא רוצה לדמיין מצב שהיינו היום בקצרין בלי העולים החדשים
סגן ראש המועצה קצרין ב-1990, מאיר מוניץ, ומזכיר המועצה אז, יוסי מזרחי, "חרשו" את בתי…