המתווה לשנת הלימודים החדשה, בגילאים השונים, עדיין מבלבל ולא ברור. מטרידה המחשבה שילדים רבים יישארו ללמוד מהבית ללא מסגרות

שנה חדשה בפתח, תכף תתחיל גם שנת הלימודים. היא תהיה קצת שונה ואחרת עוד לא ברור מה ואיך זה יתנהל. אני כולי תקווה שימצאו את הפתרונות ללימודים סדירים בבית הספר ולא מרחוק. אני לא אוהבת את המחשבה שילדים רבים יישארו בבית ללא מסגרות, ללא פעילות חינוכית וחברתית. בית הספר אינו רק מקום ללימודים ולהרחבת הידיעות. הוא מסגרת חינוכית לילדינו ורבים מהם זקוקים לה. לכל ילד, יש את הצרכים שלו ואת הרצונות ומה שמתאים לו.

הקטנה שלי, בת ה-11, מאוד מתגעגעת לבית הספר ומחכה בהתרגשות לתחילת השנה, עם קלמר חדש ועטים צבעוניים והיא מצפה לפגוש את החברות והמורה החדשה. מאוכזבת מאוד מהידיעה שזה רק ליומיים בשבוע. היא אוהבת את המסגרת הלימודית והחברתית.

המתבגר, בן ה-13, דווקא מרוצה מאוד מהסידור של יומיים בשבוע. מצד אחד, יחזור לפגוש את חבריו ומצד שני, יומיים בבית ספר זה מספיק לו וסידור מעולה בשבילו. לדעתי, זה פחות טוב, אבל כרגע, דעתי לא נחשבת, כי ההוראות באות מגבוה

המתבגר, בן ה-13, דווקא מרוצה מאוד מהסידור של יומיים בשבוע. מצד אחד, יחזור לפגוש את חבריו ומצד שני, יומיים בבית ספר זה מספיק לו וסידור מעולה בשבילו. לדעתי, זה פחות טוב, אבל כרגע, דעתי לא נחשבת, כי ההוראות באות מגבוה.

אני תמיד טוענת שילדים צריכים להיות עסוקים ובתוך מסגרת חינוכית–חברתית, שתוציא מהם את הטוב שבהם. יש לי חשש גדול משעמום שמוביל לפעמים למעשי שטות. ברוך השם, זכיתי שילדיי יודעים למלא את זמנם גם בבית, אבל מטרידה אותי המחשבה על כאלה שפחות מתאים להם לשבת בבית ויתחילו להסתובב ברחובות ולעשות שטויות.

ואהבת

השבוע, הזדעזענו כולנו מסיפור הנערה באילת. נושאים, שבדרך כלל לא עולים על השולחן בבית עם הילדים, נפתחו השבוע, כי גם הם היו חשופים לחדשות ולהתרחשויות. צער גדול בלבי על הנערה ועל הטראומה הקשה שעברה. הסיפור הזה צריך להדליק אצל כולנו נורה אדומה וגדולה. איך ייתכן שמסתובבים בקרבנו אנשים שהיו שותפים למעשה כל כך נורא, איך אף אחד לא עצר את הזוועה הזאת? האם אין מספיק מודעות לאיסור על מעשים כאלה? האם מדובר בבני אדם בריאים בנפשם, או בחולים?

אני שואלת את עצמי ואין לי מנוח ותשובות מספקות. ראוי שנפקח את עינינו, שנגביר את המודעות לעצור עוולות ומעשים שאינם ראויים. צריך שנחנך לעצור גם מעשים קטנים שאינם ראויים, שלא נביט מהצד ונחשוב שזה לא קשור אלינו. אסור שסיפור כזה יחזור על עצמו. צריך להזכיר לילדים ש"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ו"ואהבת לרעך כמוך" ועוד מידות חשובות של דרך ארץ. שישימו לב לשונה, לאחר, שייזהרו מלהטיל חרמות. שיהיו טובים ואוהבים.

נוער שתיין

נקודה נוספת שמאוד חשובה בסיפור הזה היא תופעת השתייה אצל בני נוער. לא פעם, אני שומעת מנערים שיוצא לי לפגוש שכולם שותים. אני עדה להרבה סיפורים של מסיבות שתייה. הרבה פעמים, נערים מרגישים לא טוב אחרי השתייה והחברים לא מזמינים עזרה, מחשש שההורים יגלו על מסיבת השתייה והשכרות. אני לא שתיתי כנערה, גם לא כמבוגרת… כשיצאנו למפגש חברתי, אף אחד מהחברים שלי לא היה שותה והיו לנו בילויים משמחים. לא נזקקנו למשקה שיסיח את דעתנו ויכניס אותנו לקלילות, כמו שאומרים היום החבר'ה.

מה השתנה היום? זה נושא שחייבים לדבר עליו, להציף אותו. ילדים ומבוגרים צריכים להיות  מפוקחים ולא לאבד שליטה על עצמם. תופעת השתייה היא כזאת שחייבים לטפל בה ולהעלות אותה למודעות אצל כולם.

רגע לפני פתיחת השנה החדשה, מאחלת לנו שנשכיל לפקוח את עינינו לראות מה קורה מסביב ואם המלך מסתובב עירום, לא נחכה לילד שיצעק לו. נצעק כולנו בקול ונתקן את הדרוש תיקון. חינוך הוא מטרת–העל של כולנו, כדי ליצור חברה טובה, בריאה ומתוקנת. מקווה שמערכת החינוך תפעל כסדרה, לטובת כולנו. 

שנת לימודים טובה ומוצלחת.