ילדים שונים ממבוגרים בגודל, ביכולת הפיזית, בתעוזה וגם במערכת האנרגטית שלהם. הרופאים הסינים זיהו הבדלים משמעותיים באבחנה ובטיפול בין ילד למבוגר
לא מעט טועים לחשוב שילד הוא כמו מבוגר, רק בקטן. ברפואה הסינית יש הבדל ברור בהתייחסות, באבחנה ובטיפול בין ילדים למבוגרים.
מבחינה אנרגטית:
מגיל 0 עד חצי שנה – הילד מכפיל את משקלו ואורכו, מרגיש מחובר לאמו ותלוי בה באופן מוחלט. ההפרעות מהן הוא עלול לסבול הן סביב מערכת העיכול: גזים, כאבי בטן, פליטות מרובות, ריפלוקס ועוד. מערכת העיכול שלו לא הייתה פעילה בתקופת העוברוּת ולומדת להסתגל לתפקידה החדש.
עד גיל שנתיים – התינוק גדל ומתפתח בקצב מהיר, לומד להתהפך, לזחול, מתיישב, נעמד, לומד ללכת ומתחיל לבטא את עצמו מילולית, לעמוד על רצונותיו ומפתח את ה"אני". שלב המוכר לנו כ"גיל שנתיים הנורא".
עד גיל 3 – הילד לומד להכיר את עצמו ורצונותיו ולתרגל עצמאות מול הוריו, המטפלת, חבריו במעון ועוד. שלב התפתחותי מאד חשוב.
המחלות המלוות גילאים אלו הן: מחלות חום, שקד שלישי מוגדל, דלקות אוזנייים חוזרות ונשנות, נוזלים באוזניים, נפיחות של בלוטות. בצוואר.
גיל 7 – מגיל 3 עד גיל 7, זהו שלב בו הילד הופך מודע לרגשותיו ומרחיב את מעגליו החברתיים.
בגיל 6-7, הילד מתחיל ללכת לבית הספר. רובם של מקרי האסטמה של ילדים מתרחש בשלב הזה, סביב ההליכה לבית הספר, עזיבת הגן והמסגרת הקטנה ומעומס לימודי בכיתה.
גיל 12 (בנות) גיל 13 (בנים) – המהפך! מבחינה אנרגטית ופיזית, הילד הופך למבוגר. זה הגיל בו ניתן להתחיל את תהליך הפרידה מההורים, למרות שהמעבר מילדות לבגרות מעלה המון קושי.
המחלות העלולות להופיע בגיל זה הן סביב העומס הלימודי, או בעיות רגשיות. למתבגרים, יועיל מאוד לקבל טיפול פעם בחודש, למשך שנה, כליווי בתקופת ההתבגרות.
האחיזה בחיים
מערכת החושים – נופל וקם בראש מורם! מכירים את זה שהילד נופל, או מקבל מכה חזקה, המבוגר שלצדו עוצר את נשימתו ומחכה לבכי, אך הקטנצ'יק קם וממשיך לשחק כאילו כלום? זה משום שהוא לא סובל מהמכה. ילדים, עד גיל 3, סופגים הרבה מכות, אך הם פחות סובלים מהמכה, משום שהם חווים סף כאב נמוך.
חוש הטעם – ילדים אוכלים כאשר הם רעבים ובדרך כלל, הם יכולים להתבסס על סוגי מזון מאוד שגרתיים ו"משעממים". השגרה בטעמים ובסוגי המזון שומרת על מערכת עיכול יציבה וחזקה. יש חשיבות לאיכות המזון שתהיה מזינה.
בין מציאות לדמיון – יכולת ההבחנה בין דמיון למציאות אינה קיימת אצל ילד. מגיל חצי שנה ועד גיל 3, מציאות ודמיון מעורבבים בעולמם של הילדים. יכול להיות להם חבר דמיוני, או שהם מפליגים בסיפורים דמיוניים, שמבחינתם הם מציאות של ממש
בין מציאות לדמיון – יכולת ההבחנה בין דמיון למציאות אינה קיימת אצל ילד. מגיל חצי שנה ועד גיל 3, מציאות ודמיון מעורבבים בעולמם של הילדים. יכול להיות להם חבר דמיוני, או שהם מפליגים בסיפורים דמיוניים, שמבחינתם הם מציאות של ממש. ככל שהילד גדל, זה הולך ומצטמצם. לכן, בכל נושא האבחון, קיים קושי לקבל מידע קליני מילד ואת המידע מקבל המטפל מההורה.
הדבר החשוב ביותר לילד הוא לפתח את האחיזה שלו בחיים, דבר הדומה לעץ המפתח שורשים וגזע. כשתינוק נולד, הוא נאחז במציאות כגזע. ככל שילד יראה את אותם אנשים, אותו בית ואותו מזון, השגרה מחזקת אותו ועל סמך הבסיס המוצק, יוכל לפתח עצמו לגיוונים. פיתוח הביטחון בילד צריך להיות מתון ואטי, ללא גירויים רבים.
אם כן, הילד אינו מבוגר קטן ולכן הגישה הטיפולית היא שונה בין ילדים למבוגרים: הטיפול בילדים הוא קצר, מהיר ואינו גורם לכאב. ניתן לראות הטבה במהירות.
מוזמנים להתנסות!
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
לא קודחים לפני שמדברים
בגיליון האחרון של 'שישי בגולן' (11.4.14) הופיעה כתבה (עמ' 36) בנושא 'אוצרות הטבע של הגולן'…
-
גיל הוא רק מספר
השבוע, יומולדת שמח לי. זמן טוב למחשבות על מה שהספקתי ועל מה עוד רוצה להספיק. רוצה…
- לא על המילקי לבדו
מאז יציאת מצרים, הנהייה אחרי עגל הזהב והערגה לסיר הבשר במצרים או לסיר המילקי בברלין…