השנה, השקדייה פרחה בול בט"ו בשבט בהרמוניה מופלאה עם שירו של ישראל דושמן. שמו הרשמי של העץ הוא שקד מצוי ובישראל יש לו ארבעה מינים – פינה בטבע – סיפורים מהטבע החי, הצומח והדומם של רמת הגולן
בט"ו בשבט אנחנו שרים שהשקדייה פורחת. למעשה השקדייה מתחילה לפרוח בינואר, אבל השנה העברית מעוברת וט"ו בשבט יצא מוקדם, כך שיצא שהשנה השקדיות התחילו את פריחתן, כמה מתאים, בט"ו בשבט.
שקדייה הוא השם שניתן לעץ על ידי המשורר ישראל דושמן, אך שמו הרשמי והנכון הוא שקד מצוי והוא עץ מיוחד במינו. השקד המצוי גדל בר כמעט בכל רחבי ישראל, אך בעצם לא כל כך מדויק לומר עליו שהוא מין בר בארץ.
אז רגע, מצוי, או לא מצוי? בר, או לא?
נעשה סדר.
לסוג שקד בישראל ארבעה מינים – שקד הרמון, שהוא אנדמי לישראל וגדל בהר רמון שבנגב ובסביבותיו; שקד ערבי, שהוא מין נדיר ביותר ובסכנת הכחדה חמורה בישראל (פרט אחד ויחיד מוכר היום בטבע בישראל); שקד קטן-עלים, שצומח בשוליים היובשניים של החבל הים-תיכוני במקומות כמו מזרח יהודה ושומרון, מזרח הגליל ואצלנו, במורדות הגולן וגם בחגורת יער הספר בחרמון וכמובן, השקד המצוי, שאנחנו מכירים מרוב החבל הים-תיכוני בישראל.
מה שבעצם לא כולנו מכירים על השקד המצוי הוא שהמקור שלו הוא תרבותי. עצי השקד המצוי שצומחים ברחבי שדרת ההר, הגליל, הגולן ועוד, כולם שרידים לגידולי שקדים ענפים ביותר שגודלו כאן בעבר. אבל אף על פי כן הוא נחשב לעץ מקומי. המין שמהווה את אב הבר של השקד המצוי הנו השקד קטן-העלים.
בנוסף, השקדים מוכרים כבר בתנ"ך. כאשר יעקב שולח את בניו למצרים, בשנות הרעב, הוא אומר להם: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים", (בראשית מ"ג, י"א).
השקדים שמופיעים בסוף הפסוק מזוהים על ידי רוב החוקרים כאותם שקדים שאנחנו מכירים בימינו.
מנת חלבון עשירה
השקדים אם כך מתוארים בתורה כחלק מ"זמרת הארץ", תבואה איכותית וטובה מארץ ישראל. אכן, גם היום, רבים מטעי השקדים בישראל, מרמת הגולן ועד לצפון הנגב. כולנו אוהבים לאכול מהשקדים המקומיים וליהנות ממנת חלבון עשירה וטבעית.
אבל לא רק אנחנו נהנים מאותה מנת חלבון. הזרע שעוטף את העובר, מטרתו להוות מקור מזון ראשוני לנביטה, טרם הופעת העלים ועוד לפני שהצמח מסוגל להטמיע אנרגיה ולייצר מזון בעצמו.
את מאגר המזון הזה, בעלי החיים כמובן ירצו לנצל לעצמם ולכן השקד חייב להתמודד עם אותה סכנה.
השקד משקיע אנרגיה ביצור רעלנים שנאגרים גם הם בזרע ותפקידם הוא למנוע את אכילתם על ידי בעלי חיים שונים. זרעים אלו מרים ולא ראויים לאכילה. אבל רגע, מה אתנו? זה מסוכן לאכול שקדים? התשובה היא לא
השקד משקיע אנרגיה ביצור רעלנים שנאגרים גם הם בזרע ותפקידם הוא למנוע את אכילתם על ידי בעלי חיים שונים. זרעים אלו מרים ולא ראויים לאכילה.
אבל רגע, מה אתנו? זה מסוכן לאכול שקדים? התשובה היא לא, השקדים שמגודלים במטעים הנם זנים שפותחו כך שלא יכילו רעלים והם שקדים מתוקים. השקד המצוי שחי בטבע, כשארית הפליטה של גידולי שקד, עבר בעצם תהליך אבולוציוני מואץ, שבו השקדים המתוקים נאכלו במהרה על ידי בעלי חיים ותכונה זו לא יכולה לעבור בתורשה ולשרוד ואילו הזרעים ששרדו הם אותם זרעים של השקדים המרים, המכילים רעל.
אז קחו לכם מזמרת הארץ לכבוד החודש שבו הטבע מתחיל להתעורר לחיים.
