האוקסימורון המופלא, מהפטרת ישעיהו לפרשת "שופטים", מבליט את אחד העיקרים החשובים ביהדות: חתירה לכך שגם החיים הארציים יהיו רוחניים ושגם הרוחניות תהיה ארצית
"וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה", (ישעיהו נ"א, ט"ז).
"לנטוע שמים" – איזה אוקסימורון נפלא! הלא אין דבר ארצי יותר, קרקעי יותר, מנטיעה, הכאת שורשים בתוך האדמה. אין דבר רוחני יותר מהשמים. לא בכדי, אנו מדברים על שמֵימיות.
אבל היהדות, להבדיל מהנצרות ומדתות המזרח, שוללת את ההפרדה בין הרוחני לארצי. להפך, היהדות מגלמת את השילוב ביניהם; את החתירה לכך שגם החיים הארציים יהיו רוחניים ושגם הרוחניות תהיה ארצית. לאברהם, הובטח שזרעו ירבה "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". חז"ל דרשו את הפסוק ואפיינו את עם ישראל, שראשו בשמים ורגליו נטועות באדמה.
ישעיהו מתאר את מטרת דברי הנבואה שה' שם בפיו, לנטוע שמים בחיי עם ישראל.
בלי השמים אין לזה סיכוי
העיתונאית, היוצרת והזמרת שרה ב"ק, כתבה בהשראת דברי ישעיהו, את שירה "לנטוע שמים" (אריאל הורביץ הלחין, שרה ב"ק שרה, אך לצערי אין עדיין ברשת הקלטה שלה):
אני רוצה לנטוע אתך שמים
ניקח אתנו שק
ובתוכו מילים עתיקות
שנשכחו ואין להן שפתיים.
נפזר אותן לאט
שירדו כמו גשם על הגגות
ונביא אתנו תכלת ואור כשנחזור.
אני רוצה לנטוע אתך שמים
בעבודה קשה עם זיעה בעיניים
נפזר ערפילים של בוקר לפני עלות השמש
עם רוחות מזרח
וריח אדמה מליל אמש
ונביא אתנו תכלת ואור כשנחזור.
כי העץ כבר נטוע והבית בנוי
אבל בלי השמים אין לזה סיכוי
אנשים לפנינו
שנתנו את הכל
שכחו שבלי שמים אין לאן לגדול
אז עכשיו צריך לנטוע שמים
אני רוצה לנטוע אתך שמים
עתיקים כמו החלום וחדשים כמו שנות האלפיים
הבית כבר מוכן אבל כלום לא בטוח
הקורות לא יעמדו אם לא תנשוב בהן רוח
אז נביא אתנו תכלת ואור כשנחזור
כי העץ כבר נטוע והבית בנוי
אבל בלי השמים אין לזה סיכוי.
אנשים לפנינו
שנתנו את הכל
שכחו שבלי שמים אין לאן לגדול
אז עכשיו צריך לנטוע שמים.
לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי ואיש העליה השנייה, נהג לומר על חלוצי העלייה השנייה, ברוח דברי חז"ל, שראשם בשמים ורגליהם נטועות באדמה. אולם האמת היא, שעל אף שנוצרו כאן נכסים תרבותיים נפלאים, הציונות עסקה בעיקר בבניין הפיסי של הארץ והמדינה והזניחה את הצד הרוחני, התרבותי.
תנועת ההתחדשות היהודית בחברה הישראלית מתמודדת עם עובדה זו, ועושה לנטיעת השפה, התרבות והערכים היהודיים להוויה הישראלית. שרה ב"ק מיטיבה להסביר זאת בשירה: "כי העץ כבר נטוע והבית בנוי/ אבל בלי השמים אין לזה סיכוי".
גם בגולן, נוטעים שמים
גם בגולן, אנו נוטעים שמים. ישנן יוזמות רבות ברוח זו, ומרכז "עיינות", במרכז הקהילתי מוביל אותן. כך גם מדרשת השילוב נטור, מכינת מיצר, תכנית "נטעים" ועוד. כך גם ברבים מן היישובים, העוסקים בכך בתדירות שונה בין יישוב ליישוב. לא קל לנטוע שמים ביישוב שעסוק בענייני היום-יום הארציים, אך די במספר משוגעים לדבר בכל יישוב, כדי שתהיה בו ולו פיסת שמים.
באורטל, למשל, השמים נוכחים בכל חגי ומועדי ישראל ולאורך כל השנה, במערכות החינוך והתרבות. בין השאר, אנו מקבלים מדי שבוע את השבת. השבת אינו יום ז' בשבוע, אלא יום השמים, שאותם אנו נוטעים בחיי הקהילה שלנו
באורטל, למשל, השמים נוכחים בכל חגי ומועדי ישראל ולאורך כל השנה, במערכות החינוך והתרבות. בין השאר, אנו מקבלים מדי שבוע את השבת, בקבלת שבת קיבוצית צנועה ויפה. השבת אינו יום ז' בשבוע, אלא יום השמים, שאותם אנו נוטעים בחיי הקהילה שלנו. את המנהג הזה התחלנו לפני 14 שנה בדיוק, בפרשת "שופטים", תשס"ח. בהפטרה לפרשת "שופטים", שאותה נקרא השבת, אנו קוראים מתוך פרקי הנבואה של ישעיהו, את הפסוק על נטיעת השמים.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
מחלוקת לשם שמים
בעניין כיבוד העמדה האחרת: האם כל עמדה היא לגיטימית? האם יש עמדה שאינה לגיטימית? האם…
- שמים את הגליל במרכז – 15 מיליארד יושקעו בפיתוח הצפון
15 מיליארד ש"ח יושקעו בפיתוח הצפון. יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית גולן,…
-
שמים את הספר במרכז בית הספר - "דרכי נעם" בקצרין
חגיגת ספרים בבית הספר "דרכי נעם" - השבוע נערך כינוס לסיכום מחצית השנה של פרויקט…