ד"ר אייל קורצבאום הוא מיקרוביולוג שבעזרת המיקרו–אורגניזמים אותם הוא מגדל מטהר אצות ושפכים ומגדל אצות ופטריות לצרכים שונים
החוקר הראשון שקיבל אישור מיוחד מהנהלת המכון להתגורר מחוץ לגולן הוא ד"ר אייל קורצבאום, שמתגורר בדגניה א', במקום בו גדל ושם מצא את בת זוגו, מורן חן. ביחד, הם מגדלים שם את שלושת ילדיהם, באותן המדרכות שעליהן הם הלכו ובאותם בתי הילדים שבהם הם גדלו. במקצועו, הוא מיקרוביולוג שבעזרת המיקרו–אורגניזמים אותם הוא מגדל מטהר אצות ושפכים ומגדל אצות ופטריות לצרכים שונים. את התחומים הללו אייל גם מלמד את הסטודנטים במכללות ואוניברסיטאות ובזמנו הפנוי, מטייל עם משפחתו, או עם חברים, אוהב לראות סרטים והופעות מוזיקליות.
"התחביבים שלי היום נשארו אותו הדבר כמו פעם, אך מבחינת הזמן הפנוי, הוא די נעלם… ואני מחכה שהוא יחזור. בתקופת הקורונה, כשהתפנה לי קצת זמן, החלטתי להגשים חלום ישן – קניתי גיטרה והתחלתי ללמוד דרך יוטיוב… כיף אמיתי!", אומר קורצבאום.
כששואלים את אייל איך קיבוצניק הגיע להיות חוקר שעוסק בתחומים הקשורים למעבדה ולחיידקים, הוא משתף במסלול חייו המקצועי, שהתחיל בתואר ראשון במדעי הסביבה בתל–חי והמשך לתואר שני ושלישי בתחום המיקרוביולוגיה. כיום הוא חוקר בדיוק את השילוב של שניהם: מיקרוביולוגיה סביבתית. אייל מעיד על עצמו שתמיד אהב את הסביבה והיחסים בין כוחות וגורמים בסביבה.
"הייתי ילד מאוד סקרן ופתוח לתחומי ידע רבים, אומנם רציתי ללמוד מדעי המוח, או מדעי החיים, אך לבסוף בחרתי במדעי הסביבה ואני לא מתחרט על כך לרגע".
ל"מכון שמיר למחקר", בקצרין, אייל הגיע כי רצה להמשיך ולגור באזור וידע שהוא רוצה לעסוק במחקר ובתחומי הידע השונים המשלבים מדע וטכנולוגיה.
"לאחר פוסט–דוקטורט, במעבדה לחקר הכנרת, ראיתי מודעת דרושים ב'מכון לחקר הגולן' (שמו הקודם של 'מכון שמיר למחקר'), התקשרתי והגעתי לריאיון עבודה. במכון ראיתי מקום שמתאים להתפתחות שלי, הקשר לאזור המגורים בצפון ותחום העניין – לעסוק במדע ומאז, אני כאן".
כשהוא מסביר מה הוא עושה במחקריו ובמה הוא מתעסק ביום–יום, ניכר כי אייל בחר את התחום המדויק לו. הוא משתף עם ברק בעיניים, כי כמו שאנשים מגדלים בעלי חיים וצמחים בחקלאות, הוא מגדל חיידקים ואצות במעבדה. לדוגמה מספר אייל כי הוא מבודד חיידקים שמפרקים פנולים, רעלים שנמצאים בשפכי בתי בד ויקבים שקיימים באזור והובלה לא מבוקרת שלהם לסביבה, או למתקני טיפול בשפכים, עלולה לגרום בעיות קשות עקב רעילותם לסביבה. כך, באמצעות נטרול של רעילות הפנולים, על ידי מיקרואורגניזמים ייחודיים ובשילוב טכנולוגיות נוספות כגון חמצון, ניתן לפרקם ולהפוך
אותם לחומרים לא מזיקים.
נושא נוסף במוקד מחקרו הוא פירוק של מיקרו–מזהמים בשפכים ובמי שתייה. אלו חומרים שנמצאים בריכוזים מאוד נמוכים במים, אך משפיעים לרעה על הבריאות, לדוגמה הורמונים, שאריות תרופות וחומרי הדברה.
אייל מסכם כי מטרת המחקר שלו היא לחקור דברים שקשורים לבעיות והמאפיינים שיש לאזור ובכך לסייע לפיתוח הכלכלי של האזור ולהתמודדות עם אתגרים שעולים בתחומי הסביבה והחקלאות.
כמו ללכת לאמזונס
פרויקט שהלהיב אותו במיוחד בעבודה הוא גידול מיקרו–אצות מהכנרת, מעמק החולה ומהגולן. זו חוויה מיוחדת עבורו במיוחד, עקב העובדה שאף אחד עד היום לא גידל אותם באופן מסחרי ובדק את מרכיביהם.
קורצבאום: "מבחינתי, זה כמו ללכת לאמזונס (או כמו בסרט 'אווטאר') ולקחת דוגמה מנוזל שניגר מצמח שלא מוכר לאנושות ולבדוק האם יש שם חומרים מעניינים. במחקר, אני לוקח אצות שנמצאות בכנרת, מגדל אותן במאות ליטרים בריאקטורים (מכלי גידול מבוקרים) בחממה, קוצר את תאי האצות וממצה ובודק את תכולתם. יש יותר ממיליון מיני אצות בעולם והאנושות/ תעשייה עושה שימוש במינים ספורים בלבד – כלורלה, ספירולינה ועוד מעטות. הפוטנציאל הוא עצום ואני ושותפיי לקבוצה, ד"ר שרה אזרד, שילת פרשה, אייל חיים (שילת ואייל חיים נולדו וגדלו בקצרין!), בן שחר, צוף דויטל ומרטין קוק, מנסים לגלות חומרים בעלי עניין לאנושות כגון חומרים אנטי–מיקרו–ביאליים, חלבונים, צבעים, תכונות אנטי–אוקסידנטיות ועוד".
אייל מספר כי מחקר יישומי חשוב ביותר שיוצא מפרויקט האצות, שמוביל אותו הדוקטורנט שלו– בן שחר, שאף זכה בהרצאה המעניינת ביותר בכנס הסטודנטים במכון, הוא גידול אצות לזיהוי חומרים אנטי–מיקרוביאליים להדברת מזיקים בחקלאות.
כששואלים את אייל מהם הדברים שגורמים לו סיפוק וגאווה בעשייה שלו הוא מספר: "לעמוד בסטנדרטים בין–לאומיים בכל הקשור לעשיית מדע איכותי, מכאן, מהגולן, עם תשתית צנועה במאות מונים מהקיים באוניברסיטאות – זה מקור גאווה מיוחד. יש בי גם גאווה גדולה להיות שייך למקום עבודה נעים ואיכותי עם אנשים נהדרים מהסביבה הקרובה, מקום שכיף לבוא אליו בבוקר".
אייל ממשיך ומספר כי יש לו סיפוק גדול גם בהוראה: "אני מרצה במכללה האקדמית תל–חי ובאוניברסיטת חיפה, פוגש סטודנטים פעם בשבוע וחושף אותם בהתלהבות לתחומי הידע שאני מלמד, שומע מהם 'תודה רבה אייל', בסוף הרצאה. בסיום הסמסטר, שואלים אותי 'אתה מלמד עוד קורסים?' – זה סיפוק והבנה שאני עושה משהו נכון".
אייל מסכם ומשתף שהחלום הגדול שלו הוא לקבל מימון למחקר ל-20 השנים הקרובות, מבלי הצורך לפנות את מרב זמנו למציאת תקציבים למחקר, כפי שקורה היום.
"במקרה כזה, אתפנה במלוא תשומת הלב למדע וניהול המחקר, לתגליות מסעירות והצתת הסקרנות בקבוצת המחקר, בסביבה הקרובה והרחוקה והבאת משהו חדש ומועיל לעולמנו".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
האורח שלנו לשבת הוא אייל בהרב
הוא נולד ברמג"ש, גדל בנוב וחזר לחיות במושב ליד המשפחה המורחבת, נשוי לעדינה, אוכל הכול,…
-
"בדרך לחירות" - אייל אבן צור
אייל אבן צור התחיל את דרכו כסאונדמן, הגיע להישגים ועבד באלבומיהם של "משינה", פורטיס, סחרוף,…
-
ד"ר הגר מזרחי - מנהלת "פדה-פוריה" בפועל
סגנית מנהל המרכז הרפואי "פדה-פוריה", ד"ר הגר מזרחי, מונתה למנהלת בפועל של המרכז הרפואי ותמלא…