נולדה במכמש, גדלה בנווה דקלים, עברה למושב שרשרת, אולפנה בעפרה ושירות לאומי בחיספין. היא המנהלת של "חאן אל על", באבנ"י אית"ן. האורחת שלנו לשבת היא מיטל קרונשטיין, מאבנ"י אית"ן
קצת על עצמך
"מיטל קרונשטיין, בת 34, נשואה ליואל ואימא לשלושה ילדים מתוקים נועם (12), חן (10) ושירה (שש)".
עיסוק
"מנהלת 'חאן אל על', במושב אבנ"י אית"ן. נהנית מכל רגע לעבוד במקום שהוא גם משפחה וגם הרבה אוויר ואווירה. החאן מארח משפחות וקבוצות כל השנה, גם ללינה וגם לטיולי אופניים. יש אצלנו גם סדנאות גיבוש בטבע, הכנת פיתות וגבינה. זה כיף גדול לפגוש את כל מגוון הישראליות אצלנו בחאן ולראות משפחות נהנות ביחד מכל מה שיש לנו להציע ומהטבע הגולני המהמם".
מגורים
"מושב אבנ"י אית"ן".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי ביישוב מכמש שבבנימין. גדלתי בנווה דקלים ולאחר כמה שנים, עברנו למושב שרשרת. כן יש מקום כזה והוא נמצא סמוך לעיר נתיבות. את שנות התיכון, העברתי באולפנה בעפרה ושירות לאומי עשיתי בחיספין. כך שבגדול, ספגתי תרבויות מכל חלקי הארץ וזה מה שיצר את מה ומי שאני היום".
איך נראה יום שישי שלך?
"מתחילה את הבוקר בשיעור פילאטיס מרומם, אצל דינה בן ארי, האלופה. משם, קופצת לשתות קפה ולאכול משהו קטן וטוב, באחת מפינות החמד, או בתי הקפה הנחמדים בגולן, ואז קופצת למים העמוקים של הכנות לשבת, בשיא המרץ, עד כניסת שבת מנוחה".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"דג מרוקאי טוב, קוסקוס ובקילה, תבשיל טונסאי מעולה, שבעלי מכין מכל הלב. לפעמים, גם מרק טונסאי, שלמדתי להכין במסורת המשפחה. שבת זאת הזדמנות לבקשות מיוחדות לאוכל טעים וביתי, כי כמעט שלא יוצא לי לבשל באמצע השבוע".
גרנו במושב, יחד עם משפחתו המורחבת של אבי והיה נהוג אצלנו, מיד אחרי התפילה, גם בערב שבת וגם בבוקר, שכולם מגיעים לבית של סבתא, יושבים ומפטפטים. לא תמיד לכולם היה מקום בסלון, אבל תמיד היה מקום בלב והרבה אהבה
זיכרון ילדות משבת
"אני גדלתי על שבת המלכה. אין–סוף פינוקים, שולחן שבת גדול עם המון סלטים מפנקים, חמין, כפיתות ותבשילים טונסאיים ומרוקאיים, פיצוחים ויין, הרבה צחוקים ומשפחה. גרנו במושב, יחד עם משפחתו המורחבת של אבי והיה נהוג אצלנו, מיד אחרי התפילה, גם בערב שבת וגם בבוקר, שכולם מגיעים לבית של סבתא, יושבים ומפטפטים. לא תמיד לכולם היה מקום בסלון, אבל תמיד היה מקום בלב והרבה אהבה".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"גם וגם. עיתונים – בשבתות עמוסות, ספרים – בשבתות הקיץ הארוכות. אין יותר כיף מלהירדם עם ספר טוב".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הכי כיפי זה הזמן המיוחד שיש לנו כמשפחה, שאין לאן לרוץ ואין לאן למהר. הזדמנות נדירה לשבת יחד, להתעדכן, לצחוק ואפילו להספיק כמה משחקי קופסה משותפים".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אימא שלי. לפני כשנתיים, אימא שלי נפטרה ממחלת הסרטן ומאז, אני רק משתוקקת וחולמת לשבת ולדבר אתה. בזמנים טובים, היינו יושבות הרבה במהלך השבת ומפטפטות כמו שרק אימא ובת יודעות".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אוהבת לקרוא ספרים, לרכוב על אופניים ויותר מכול – לארגן אירועים/ מסיבות וחופשות. אני חלק קטן מוועדת התרבות של המושב ובשבילי זה התחביב הכי טוב, ליהנות ממשהו שעושה טוב לאחרים".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"בעיקר בהבנה שילדים צריכים מסגרת וגם אנחנו המבוגרים. אחרי שהתקופה נגמרה, הבנתי ששגרה היא ברכה ושצריך לעשות מאמץ כדי לשמור עליה".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כילדה גדלתי על פרקי אבות ומשם, אני שואבת את כל ההכוונה לחיים טובים. ביניהם – 'ואהבת לרעך כמוך', 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו' ועוד. יחד עם זה, מאוד חשוב לי לא לשכוח ליהנות מכל רגע בחיים. אנצל את ההזדמנות לשתף אתכם במשהו שאמי, מזל טרבלסי ז"ל, כתבה קרוב למועד פטירתה ומבחינתי, הוא צוואה ונוסחה לחיים טובים:
'לקום כל בוקר, להגיד תודה לבורא עולם, שום דבר לא מובן מאליו! לא להתעצבן. לצחוק עם הילדים ולאהוב הרבה הרבה, לא לקטר על עומס בעבודה, עבודה היא תרופה. לדאוג לחופשה קצרה או משהו כיף ביחד מדי שבוע!'".
מהו החלום שלך?
"יש לי הרבה! חוץ מלחיות בבריאות ואהבה, אני גם חולמת להגיע רחוק מקצועית ולהתקדם לתפקידים בעלי יכולת השפעה גדולה על הנעשה במדינה".
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן
"אוהבת מאוד את טיילת דרום הגולן, שממש לאחרונה עברה שילוט והכוונה על ידי תיירות גולן. ממש כיף לצעוד שם, או לרכוב על אופניים. כ-30 ק"מ של טבע אין–סופי, חיות בר ואוויר כמו שיש רק בגולן. ממליצה לכולם".
מה את מאחלת לעצמך?
"להגיע לזקנה בבריאות טובה, עם כל משפחתי ולהגשים את כל החלומות בדרך".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
אוויר הרים צלול - סגן שי ברסלב
חיילי צה"ל משרתים בקצה קצהו של הר החרמון הישראלי, ושומרים על השקט הבטחוני של תושבי…
- קיבוץ אורטל, בצפון הגולן - שם משפחה
גם אחרי שכל קיבוצי הגולן הופרטו כבר לפני כעשרים שנה, אורטל נשארה קיבוץ שיתופי, עם…
-
על שגעת פורים
ביום שלישי האחרון, כשכל הילדים חזרו לגן, התחיל הבוקר בטלפונים. "נו, את מתאוששת?", "גם את…