הקמת יישובים חדשים, כחלק מן התכנית הלאומית הגדולה לפיתוח הגולן, עליה החליטה ממשלת בנט, מעוררת מחלוקת בגולן, בעיקר מן הפן האקולוגי. אין בזה ממש
השאלה היא: האם חיזוק ההתיישבות ייעשה באמצעות התיישבות חדשה? או באמצעות הרחבת ההתיישבות הקיימת? יש להרחיב את היישובים ובראש ובראשונה, את קצרין, בירת הגולן, שמשוועת להתרחבות מאסיבית. הגיע הזמן גם להתיישבות חדשה
הקמת יישובים חדשים, כחלק מן התכנית הלאומית הגדולה לפיתוח הגולן, עליה החליטה ממשלת בנט, מעוררת מחלוקת בגולן.
לשם מה צריך עוד יישובים? שואלים אנשים. למה לא להתמקד בהרחבת היישובים הקיימים? סכנת הנסיגה מהגולן חלפה ואפשר גם לוותר על ההתיישבות כאמצעי להבטיח את העתיד הישראלי של הגולן. הטיעון המרכזי הוא אקולוגי – התנגדות להתיישבות כדי להשאיר את הגולן כריאה ירוקה ולא לצמצם את השטחים הפתוחים.
אני תומך בכל לבי בהקמת יישובים חדשים בגולן.
ראשית, ההתיישבות הציונית בארץ ישראל אינה רק אמצעי למטרות פוליטיות, אלא מטרה בפני עצמה. יישוב הארץ הוא ערך בפני עצמו ולכן, חשוב ליישב את הגולן.
שנית, למרות שכל הסימנים מעידים על כך שרעיון העוועים של נסיגה מהגולן מצא את המקום הראוי לו, בפח האשפה של ההיסטוריה, אסור לנו להיות שאננים. אף פעם איננו יכולים לחזות את העתיד. לעתים, יש הפתעות בהיסטוריה ויש להודות שגודלה של ההתיישבות בגולן טרם הגיעה למסה הקריטית שתהפוך את סכנת הנסיגה לבלתי ישימה.
שתי הסיבות הללו מחייבות את חיזוק ההתיישבות בגולן והעצמתה; הגדלה משמעותית של מספר התושבים היהודים בגולן. אף פעם אסור לעצור את הצמיחה הדמוגרפית של יישוב, כי "תעזבנו יום – יעזבך יומיים" – כל הפסקה בצמיחה, תביא לניוון ודעיכה ורבים מיישובינו חוו תקופות כאלו.
השאלה היא: האם חיזוק ההתיישבות ייעשה באמצעות התיישבות חדשה? או באמצעות הרחבת ההתיישבות הקיימת? יש להרחיב את היישובים ובראש ובראשונה, את קצרין, בירת הגולן, שמשוועת להתרחבות מאסיבית. הגיע הזמן גם להתיישבות חדשה
השאלה היא: האם חיזוק ההתיישבות ייעשה באמצעות התיישבות חדשה? או באמצעות הרחבת ההתיישבות הקיימת?
יש להרחיב את היישובים ובראש ובראשונה, את קצרין, בירת הגולן, שמשוועת להתרחבות מאסיבית. אולם הגיע הזמן גם להתיישבות חדשה.
ריענון
להתיישבות יש מטרה נוספת על אלו שציינתי. ההתיישבות היא כר ליצירתיות של הגשמת רעיונות חברתיים. ההתיישבות הצמיחה את הקבוצה, את הקיבוץ הגדול, את מושב העובדים, את המושב השיתופי, את המרכז האזורי, את היישוב הקהילתי, את ההתיישבות הדתית לגווניה – את מיטב הניסיונות ליצור כאן חברת מופת. חידוש ההתיישבות והקמת יישובים חדשים עשויים להוליד ניסיונות חדשניים, אחרים לגמרי, שיענו על צרכי התקופה. אלו עשויים להיות יישובים משותפים לחילונים ודתיים (דוגמת נטור ורמת טראמפ), יישובים המבוססים על אידאולוגיה חינוכית שייצרו דגמים חינוכיים חדשניים, יישובים המבוססים על אידאולוגיה אקולוגית, יישובים שיצמיחו צורות התארגנות חדשניות להגשמת רעיונות של צדק חברתי ועוד.
התיישבות חדשה עשויה להיות אבן שואבת לצעירים שהרחבת יישובים קיימים אינה מלהיבה אותם. אלה אנשים שמה שיעלה אותם לגולן הוא דווקא האתגר של הקמת התיישבות חדשה, על הר טרשים קרח. ייתכן שדווקא אלה האנשים שאנו זקוקים להם יותר מכול.
הקמת מספר יישובים חדשים בגולן, עשויה לרענן ולאוורר גם את היישובים הוותיקים, לעורר בהם נעורים חדשים, להגביר גם את כוח המשיכה שלהם לקליטה צעירה.
אני ער לחששות האקולוגיים, אך אין בהם ממש. הרי כמעט בכל נקודה בגולן, אם נביט סביבנו 360 מעלות, לא נראה בית. לכן, הקמת עוד מספר יישובים לא תפגע בצביון של הגולן כריאה ירוקה ושטח פתוח. לדעתי, ניתן להקים עוד לפחות חמישה יישובים. אחד מהם ראוי להקים בהר דב, ששם נדרשת התיישבות כדי לעגן את ריבונותנו הרופפת באזור, שהיישוב האחרון שקם בו הוא המאחז החמוש של חיזבאללה, על אדמתה הריבונית של ישראל, שראוי להיקרא רמת נסראללה.
לעלות קומה
אני תומך מאוד בהקמת שני היישובים החדשים שעליהם הוחלט בתכנית הממשלתית, אבל חלוק על האופן שבו יש כוונה להקימם. מדובר בכך שיהיו אלה יישובים של אלפי תושבים. בעיניי, זו עלולה להיות החמצה גדולה. הקמת שני יישובים כאלה סותרת את צביון ההתיישבות בגולן.
ההתיישבות בגולן צריכה להתבסס על יישוב עירוני גדול וגדל במרכזה וסביבה עשרות יישובים כפריים-קהילתיים.
לב ההתיישבות בגולן, מבחינת המסה הדמוגרפית, הוא קצרין, בירת הגולן. קצרין צריכה לגדול ולהתפתח ולהיות לעיר ואם בישראל, שתהווה מטרופולין ממשי לכל יישובי הגולן והסביבה. אם היום קריית שמונה וטבריה משמשות עדיין כערי העוגן של צפון הגולן ודרומה (בהתאמה), התפתחותה וגדילתה של קצרין תקבֵּעַ את מעמדה כבירת הגולן ואולי כבירת הספר הצפוני-מזרחי של מדינת ישראל.
פיתוח קצרין הוא האינטרס ההתיישבותי העליון של הגולן. הקמת שני יישובים גדולים בני אלפי תושבים; הקמת עוד שתי קצרין בגולן, תפגע בקצרין, בהתפתחותה ובמיצובה כבירת הגולן והסביבה. ליישובים של אלפי תושבים תגיע אוכלוסיה המעוניינת בחיים עירוניים. אין שום סיבה שהמועצה האזורית גולן תתחרה בקצרין על האוכלוסייה הזו. מן הראוי שכל מי שמעוניינים בחיים עירוניים בגולן, יגיעו לקצרין. החלשת קצרין תפגע בהתיישבות בגולן.
מן הראוי ששני היישובים החדשים ויישובים חדשים אחרים שיקומו, יהיו יישובים קהילתיים-כפריים, בגודל שבו יתקיים התנאי הבסיסי ליישוב כזה – כולם מכירים את כולם. יהיו אלה יישובים שיידעו להיות חממה התיישבותית יוצרת של ניסיונות קהילתיים חדשים. אני חבר במנהלת רמת טראמפ (על אף סלידתי משם היישוב, אך אני משוכנע שהוא ישונה) וכולי נרגש ונרעש מן היופי שביצירה החברתית-הקהילתית שנבנית שם. עוד יישובים כאלה עשויים להיות בשורה להתיישבות הציונית כולה ולחברה הישראלית בכללה.
אם ההתיישבות בגולן עמדה, כפי שאנו מקווים, במשימתה הגדולה, והבטיחה את ריבונות ישראל על הגולן לעד, הגיעה השעה לעלות קומה ולהיות חברת המופת שתקרין על כל החברה הישראלית בשורה חברתית וערכית חדשה
אם ההתיישבות בגולן עמדה, כפי שאנו מקווים, במשימתה הגדולה, והבטיחה את ריבונות ישראל על הגולן לעד, הגיעה השעה לעלות קומה ולהיות חברת המופת שתקרין על כל החברה הישראלית בשורה חברתית וערכית חדשה. את זה, ניתן לעשות, בראש ובראשונה, באמצעות התיישבות חדשה, שתקרין גם על ההתיישבות הוותיקה בגולן.
מבחינתי, אין בכלל שאלה האם צריך להקים יישובים חדשים בגולן. השאלה צריכה להיות: אילו יישובים להקים וכיצד.
