היא מסיימת לימודי ספורט טיפולי, להעצמה וקידום ילדים ונוער, מאוד מאמינה בקשר בין הגוף לנפש והיי, זה לא ערב שבת בלי הדג המרוקאי והפְרֶנה. האורחת שלנו לשבת היא יעל מרגלית, מנוב
קצת על עצמך
"יעל מרגלית, גרושה בזוגיות ואימא לחמישה… חמססהה! בת להורים מקסימים ומיוחדים, אנשי חסד. אבא חקלאי ואימא אשת רוח מלמדת תורה, מטפלת, עוזרת לרווקים, לרווקות ועוד. אני הבת השנייה מתוך שמונה אחים ואחיות. שישה גרים בגולן. משפחה מושבניקית, גולניסטית. אנשים פשוטים, שמחוברים חזק לאדמה. אוהבים טיולים ואתגרים."
עיסוק
"בשנים האחרונות, עבדתי בתחום ההוראה בכיתות קטנות. עכשיו, אני מסיימת לימודי ספורט טיפולי, להעצמה וקידום ילדים ונוער. זה חלום גדול שלי ואני מתרגשת מאוד להתחיל לעבוד בתחום הזה.
"ספורט טיפולי הוא תחום שיכול להתבטא בטיפול פיזי, הליכה נכונה, קואורדינציה, או ממש ללמד ילד איך לזרוק כדור ולגלגל חבל. הספורט הטיפולי יכול לטפל גם במקומות רגשיים יותר – דימוי גוף, ערך עצמי, מסוגלות ואפילו אתגרים של היפראקטיביות וקשב וריכוז.
"אני מאוד מאמינה בקשר בין הגוף לנפש ולכן גם בחרתי בספורט שהוא כלי טיפולי פיזי משמעותי, המשפיע על המוח ועל נפש האדם".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בנוב וכאן גם בניתי את ביתי ואני מאוהבת במקום הזה, בנופים היפים ובאנשים הטובים והיפים לא פחות ובשלווה שיש כאן".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא יום שאני משתדלת שייזכר לילדים שלי כיום של חוויה. בלי לחץ, אז גם אם לא הספקתי לעשות הכול בחמישי, אני אשתדל לתקתק ולעשות משהו כיפי, או טיול, או סתם סתלבט עם שוקו ועוגה בבית".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"התפריט משתנה כל הזמן. אבל הדבר שלא נוותר עליו ומבחינתי, זה לא ערב שבת בלי זה, זה הדגים המרוקאיים עם הלחם פרנה שאנחנו מכינים בבית והרבה סלטים מבושלים".
זיכרון ילדות משבת
"יש לי דווקא זיכרון חזק מחג סוכות, כשהייתי ילדה. סבא שלי, שהיה אדם מאוד צדיק, ישב ולמד תורה בסוכה ובתור ילדים היינו באים, צוחקים אתו ורצים והוא תמיד עם החיוך הטוב שלו, היה שם את הספר בצד ורץ אחרינו, תופס אותנו וחוזר ללמוד וכך זה היה שוב ושוב. אני זוכרת שכילדה, שידעה כמה חשוב לסבא להקדיש כל דקה ללימוד תורה, נפעמתי מעצם זה שהוא שם בצד את התורה היקרה לו כל כך כדי לשחק אתי תופסת, נתן לי המון חשיבות והראה לי כמה גם אני יקרה לו. מהזיכרון הזה, שחרוט לי עמוק בלב, למדתי שלהיות אדם מאמין זה לדעת שהתורה היא תורת חיים, תורה שמחוברת למציאות של הסביבה שלך, היא מקרבת בינך לבין הסובבים שלך ולא, חלילה, מרחיקה".
ספרים / עיתונים בשבת
"פחות קוראת ספרים, יותר אוהבת להסתובב ולטייל בשבתות הקיץ. בשבתות החורף, הכי אוהבת להביא שמיכות פליז לספה, להתכרבל עם קפה ועוגות ולשחק משחקי קופסה.
אבל אם כבר ספר, אז מרתקים אותי ספרים על נשים שברחו מאיראן ומכל מיני דתות שבהן יש דיכוי האישה".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"במהלך השבוע, אני מאוד 'היפרית', לא נרגעת, כל הזמן בתזוזה. לא תראי אותי יושבת סתם. אבל בשבת. אני מכורה לתחושת הרוגע, אני משחררת הכול ורק נהנית. הכי כיף לי זה שאין הסחות, אין פלאפון, אין טלוויזיה. המוח פתאום פנוי לדברים אחרים ואני מרגישה על עצמי שאני קשובה יותר".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם האישה מהספר 'לא בלי בתי'".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"וואו, כל כך אוהבת שעות פנאי! במהלך השבוע, אני עוסקת בספורט. אימוני כושר, או סאפ, אוהבת מאוד את הים. אוהבת גם ליצור, לבנות דברים, או לשפץ. לטייל עם המשפחה וליצור חוויות חדשות יחד, שאחריהן ממש כיף לשבת ולהעלות זיכרונות. חולמת ללמוד לרכוב על אופנוע שטח ולמלא את השעות שלי גם בזה".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"תחילת המלחמה הייתה תקופה מאוד קשה. כאב חד ועמוק ולא מצאתי את עצמי, הרבה אובדן ודאגה.
"הצלחתי לקום בעזרת העשייה, הרבה תרומה לחקלאות, למשפחות מהדרום ולשנע ציוד ואוכל לחיילים. היום, אני עדיין כואבת ובעיקר דואגת, יש גם סטרס על בן הזוג, האחים והגיסים, שעדיין נמצאים עמוק בעזה. אך בעיקר עובדת על עצמי להאמין, לחשוב טוב, להיות עם עין טובה כלפי כל אחד ולעשות הרבה-הרבה טוב מסביבי… מאמינה שזה מה שישנה את המציאות שלנו".
מהו המוטו שלך בחיים?
"עין טובה ולב טוב יבנו לנו עולם טוב יותר".
מהו החלום שלך?
"לבנות וליצור קשרים עמוקים ואיכותיים עם הקרובים אליי ביותר. לחיות חיים מלאים בסיפוק ולצחוק הרבה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את האנשים ובמלחמה הזאת, גם גיליתי את הנוער המדהים שלנו. ככל שאני יותר מסתובבת ופוגשת אנשים, אני מבינה איזה זן נדיר יש לנו כאן".
מה את מאחלת לעצמך?
"מאחלת לעצמי הרבה דברים, אבל כרגע, אני רק רוצה לאחל לכולנו, שכולם יחזרו במהרה הביתה, בריאים ושלמים, שנהיה מאוחדים ולא רק בסיסמה, אלא באמת. נחיה את זה ושנחזור לשגרה הרגילה שלנו, שגרה שתהיה מלאה בהרפתקאות טובות ויפות יותר".
אולי יעניין אותך גם:
-
הספורט המוטורי חוזר לקצרין ובגדול
בסוף השבוע האחרון התקיים בסמוך לחאן זויתן אירוע מוטוקרוס, ה"אנדורו", ראשון מתוך שבעה המתוכננים לשנת…
- אצלנו זה יהיה אחרת
קצרין קמה ב-1977, בשנים שבהן השסע והמתח הפוליטי והעדתי בישראל היה בשיאו, כמו גם המתח…
-
מעביר את זה הלאה
לפני שהתגייס להנדסה, לא ידע יותם רשף, מנטור, דבר על החיל. התיישב באוטובוס ליד חייל…