קובי גביש, שנים רבות מנהל מחלקת החינוך במועצה האזורית גולן, היה אדם ענק. גבוה מאוד, רחב מאוד, מוצק וחזק. דומה שדי-9 לא יוכל להזיז אותו. הוא גם נראה תמיד צעיר מגילו. הוא הקרין בריאות. השבוע נלקח לבית עולמו. יהי זכרו ברוך
את קובי גביש הכרתי בתחילת שנות ה-90', במאבק על הגולן. הוא היה אז חבר קיבוץ אפיק ובהמשך, עבר למושב רמות. משום מה, בוועד קראנו לו יענקל'ה גביש. הוא היה איש שמאל, אך עמדתו בנושא הגולן הייתה נחרצת, וכך שיבצנו אותו לפעילות בעיקר בקרב השמאל. הוא נפגש עם פעילים ממפלגת העבודה וממרצ, ארגן והדריך סיורים שלהם בגולן, ששילבו הדרכת טבע – מקצועו, עם העברת המסר הפוליטי והכרת ההתיישבות.
עם תום המאבק, התחלתי את תפקידי כמנהל מתנ"ס הגולן ומעט אחריי, קובי החל את תפקידו כמנהל מחלקת החינוך, במועצה האזורית גולן. כך עבדנו יחד, בצמוד, הוא כאחראי על החינוך הפורמלי ואני כאחראי, בין השאר, על החינוך החברתי-קהילתי.
במבנה של המועצה, באותם ימים (מאז הוא השתנה), היינו שנינו מנהלים באגף חברה וקהילה. צוות המנהלים באגף עבד בשיתוף פעולה פורה, בניצוחה של סגנית ראש המועצה ומנהלת האגף, מיכל רייקין ועשינו גדולות ונצורות. בהלוויה שלו, שאלה אותי אביטל, מנהלת אגף הרווחה במועצה, שאז היה מחלקה באגף חברה וקהילה, מהו הזיכרון הראשון שעלה בראשי, הנוגע בקובי. הזיכרון של שנינו היה אחד – הטיול במדבר יהודה, שהוא ארגן לנו והדריך אותו. היה זה טיול קשה מבחינה פיזית, אך מגבש מאוד ומעשיר מאוד. קובי היה מדריך בחסד, שהכיר כל שביל, כל סלע וכל פרח והיטיב ללמד ולהסביר.
מתחמי האשכולות
גולת הכותרת של העבודה המשותפת של קובי ושלי, הייתה הקמת שלושה מתחמים משותפים של בית ספר, שלוחת המתנ"ס והספרייה הציבורית, מתוך תפיסה הוליסטית, הן של הרצף החינוכי של הילד והנער והן של החיבור בין מערכת החינוך לבין הקהילה. הספריות הציבוריות הגולניות, שמשרתות הן את בית הספר והן את הקהילה, בהשקעת עתק, הן חלק מאותה תפיסה. הספריות אומנם שייכות למתנ"ס, אך קובי היה שותף מלא בגיבוש התפיסה ובביצוע.
הייתה זו רפורמה קהילתית וחינוכית משמעותית ביותר, שקהילת הגולן נהנית מפירותיה גם היום, מעל 15 שנים אחרֵי. עוד שיתוף פעולה פורה היה בתחום ההתחדשות היהודית. כשנכנסתי לתפקיד, הקמתי במתנ"ס יחידה להתחדשות יהודית ועמדתי בראשה לאורך כל תשע שנותיי בתפקיד. מאוחר יותר, בתהליך אסטרטגי של הגולן, הוחלט שהזהות היהודית היא אחד מתחומי הליבה של החינוך הגולני. הוחלט על הקמת מרכז לזהות יהודית. קובי ואני נאבקנו בינינו – אם המרכז יהיה במחלקת החינוך,, או במתנ"ס. למגינת לבי, הוחלט להקימו במחלקת החינוך. אולם מרגע שההחלטה התקבלה, המרכז היה, בפועל, משותף לחלוטין לשני הגופים. אגב, לימים האגף עבר למתנ"ס, התאחד עם היחידה להתחדשות יהודית והוא נקרא מרכז "עיינות".
איש השטח הפתוח
קובי נולד בתל-אביב, לפני שבעים שנה. הוא היה מוותיקי יחידה 669 ועד יומו האחרון, חבריו ליחידה היו כמו משפחה בעבורו. לאחר שחרורו, החל לעבוד כמדריך טיולים ומדריך סנפלינג ומשם, עבר למצוקי דרגות במדבר יהודה.
ב-1983 עלה עם אשתו ובנו הבכור לגולן והתיישב באפיק. ב-1995, המשפחה עברה לרמות. קובי עבד כמורה ב"קדמת כנרת", כמדריך מורים וכמנהל בית ספר שדה גולן. כמנהל מחלקת החינוך במועצה, הוא איחד את בתי הספר "דליות" ו"מצפור" והקים את בית הספר "מצפה גולן", בבני יהודה. המהלך היה שנוי במחלוקת ועורר התנגדות עזה מבית, במושב שלו, רמות, ששם היה בית הספר "דליות". אך הוא היה נחוש, בגיבוי של ראש המועצה, אלי מלכה וסגניתו, מיכל והוביל את המהלך שהיה מהלך חינוכי מחויב המציאות. הישג נוסף שלו היה הקמת בית הספר "ברנקו וייס" בגולן.
תפקידו הבא היה הקמת היחידה הסביבתית במועצה האזורית גולן, שהייתה מודל לחיקוי ברשויות אחרות. הוא עמד בראשה שנים אחדות והביא לשיתוף פעולה הדוק בתחום הסביבתי עם המועצה המקומית קצרין ועם המועצות הדרוזיות מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קיניה. גולת הכותרת של תפקידו היה הכנת תכנית-אב לשטחים הפתוחים בגולן.
קובי היה אדם ענק. גבוה מאוד, רחב מאוד, מוצק וחזק. דומה שדי-9 לא יוכל להזיז אותו. הוא גם נראה תמיד צעיר מגילו. הוא הקרין בריאות. אך חיידק אלים שתקף אותו הכריע אותו.
יהי זכרו ברוך!
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
איש חיים - לזכרו של חיים רותם ז"ל
חיים רותם ז"ל, איש מעלה גמלא, חקלאי וצייר, איש טבע ומורה דרך, נפטר לפני שלוש…
- איש השנה תשע"ג
יאיר לפיד הפתיע השנה בהישגים גדולים ובהכרעות ערכיות משמעותיות, ויחד עם זאת התגלה לעתים…
- איש השנה תשע"ד
מלחמת "צוק איתן" הציבה בפני בנימין נתניהו את הגדול באתגריו המנהיגותיים. הייתה זו הפעם הראשונה…