יש לו 700 כוורות, פרושות מעין גב ועד תל פארס וגם אחרי כל השנים האלה, הוא עדיין מוקסם מהסדר והארגון שיש בכוורת. ריאיון עם דויד אלין, דבוראי מגבעת יואב
כמידי שנה, גם השנה נאחל איש לרעהו שנה טובה ומתוקה. השנה יותר מתמיד אני מרגישה שאנחנו זקוקים להרבה מתוק. אז לכבוד החג, נפגשתי עם דויד אלין, ממכוורת אלין, בגבעת יואב, לשמוע קצת על הדבש הטבעי והמתוק מפרחי הגולן שאנחנו אוהבים, אין כמו תוצרת הגולן!
איך הגעת דווקא לממלכת הדבש?
דויד: " במקור, אני מרחובות, לגולן הגעתי עם רעייתי רונית בשנת 1974 והחלטתי שאני רוצה להיות חקלאי.
בהתחלה, חיפשנו את הדרך ובדקנו כל מיני כיוונים, תרנגולי הודו, ירקות. רפתות היו אז ענף מצליח. ועל הדרך פגשתי חבר מהצבא שהתעסק בכוורות, והתחלתי לעבוד אתו וברגע שגיליתי את הדבורים, זו הייתה אהבה ממבט ראשון גיליתי עולם מופלא פלאי הטבע החי והצומח.
זה היה מדהים לראות איך הדבורה מייצרת את הדבש. איך הכול מאורגן, כל אחת יודעת את המקום שלה והתפקיד, יש מלכה ופועלות שיוצאות לחפש מקור אוכל, ואז מוצאות פרחים יונקות את הצוף, חוזרות לכוורת ועושות ריקוד לפי איכות הפרח וכמות הסוכר ומייצרות את המשושים של חלת הדבש.
"כשהתחלתי ללמוד את התחום, הוקסמתי לגלות את עולמן של הדבורים. יש להן תכונות מיוחדות. יש להן זיכרון לטווח קצר. הן מזהות צבעים. ואת הדבש הן בעצם מייצרות בעצמן ואנחנו רק דואגים לתנאים שלהם ואוספים אותו. אחרי שנתיים שלמדתי את התחום, החבר החליט לפרוש ואני קניתי 20 כוורות והמשכתי לבד.
"בהתחלה, הייתי מוכר את הדבש לדבוראי אחר ואז הייתה שנה שירד הרבה גשם והיה לי הרבה מאוד דבש והקונה הקבוע שלי אמר לי שהוא לא יוכל לקנות את כל הכמות, אז נאלצתי למלא צנצנות ולהתחיל לשווק אותן בעצמי.
"מאז, התפתחתי. היום יש לנו כבר 700 כוורות שמפוזרות בגולן, מעין גב ועד תל פארס והביקוש להפריה גדל כל הזמן. אין מספיק כוורות. צריך להבין שהדבורים לא רק מייצרות דבש. בלי דבש אפשר להסתדר, אבל בלי הפרייה של דבורים, לא תהיה פריחה טובה. יש יחסי גומלין בין הטבע לדבורים.
"זהו עולם מרתק ממש, שעד היום אנחנו לא ממש יודעים להסביר איך הדבורים מתפעלות את העסק הזה כבר 50 מיליון שנה".
מכוורת אלין נמצאת בחצר בית המשפחה. מסביב, מונחות כוורות לבנות ואפשר לסייר במכון הרדייה הקטן. המבקרים מוזמנים לחוות את עבודת הדבוראי, ללבוש את הסרבל הלבן להתמגן ולשמוע את הסיפור של הדבש.
לא הכול דבש
כל המשפחה מתעסקת בדבש?
דויד: "למי שרוצה לעסוק בדבש באופן מסחרי, אני תמיד אומר שהוא צריך לדאוג שאשתו תעבוד במשרה מלאה במקום אחר, כי כמו בהרבה ענפי חקלאות, זה תחום עם הרבה סיכונים, שקשורים במזג האוויר, בגשם, בפריחה ובכל מיני מחלות שפוגעות בדבורים, ולא הכול דבש. אז אשתי עבדה כמרצה במכללת 'אוהלו' והיא בכלל אלרגית לדבורים. הילדים היו עוזרים קצת ולמזלי, בעשור האחרון, החתן שלי שרון הצטרף אליי ויש בינינו שיתוף פעולה מוצלח, ועכשיו גם הנכדים מצטרפים ועובדים אתנו כך שאני רגוע שיש דור המשך".
אם הדבורים מייצרות את הדבש בעצמן, מה נשאר לך לעשות?
"יש הרבה מאוד עבודה, אפילו בלילות. כל השנה, אנחנו עובדים. הכוורת היא בעצם קופסת עץ לבנה, זה הבית של הדבורים, שבתוכו מסגרות עץ, שבהן הדבורים מייצרות את החלה הטבעית. את הכוורות אנחנו מזיזים לפי אזורי הפריחה וצריך לבדוק כל הזמן שלמלכה יש מקום בכוורת, כדי שהכוורת תגדל. לוודא שיש פרחים, או עצים באזור. כשהכוורת מתמלאת, אנחנו שולפים מתוכה את חלות הדבש ומעבירים למכון הרדייה שבו מוציאים מהן את כל הדבש. זהו תהליך ארוך שבסיומו ממלאים את צנצנות הדבש ומשווקים. גם השיווק הוא עבודה שאנחנו עושים בעצמנו".
איך יודעים לזהות דבש טוב?
"הגולן הוא אזור גידול מעולה לדבש, יש הרבה פרחי בר ומזג אוויר מצוין, אז הדבש של הגולן הוא איכותי. חשוב לקנות דבש מכוורן, או דבוראי מוכר, שאפשר לסמוך עליו. ברגע שאת פותחת את הצנצנת ואת מרגיש את הארומה החזקה של הפרחים, תדעי שזה דבש איכותי".
סגולות מרפא
גלה לי את הסגולות של הדבש שאתה מכיר
דויד: "הדבש הוא מזון טבעי שעוזר להרגשה כללית טובה, אפשר להמתיק אתו. מורחים דבש על פצעים וכוויות, זה עושה פלאים. בגלל אחוז הסוכר הטבעי הגבוה שבו, הוא לא נותן לחיידקים להתקיים. שום דבר לא יכול לחיות בתוכו והוא לא מתקלקל. אפילו מצאו דבש טוב לאכילה, אחרי 300 שנה.
"אנחנו מייצרים גם פרופוליס שזה להיט גדול כתרופה טבעית ועזרה ראשונה נגד שפעת, כאב גרון ושיניים, פצעים בפה ועוד ויש לנו גם משחת דבש שמטפלת בעור".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?
"אני מאוד אוהב את העבודה. אי אפשר לעבוד בזה, אם לא משוגעים לדבר. אני תמיד מתפעל, כשאני פותח את הכוורת בעונה האגירה ורואה את הדבש והדונג החדש בכוורת. אני גם אוהב מאוד ללכת בלילה ליד הכוורות, בזמן האגירה ולשמוע את הזמזום של הדבורים, מאיידות את המים מהצוף והופכות אותו לדבש.
אתם אוהבים דבש בבית?
"איזו שאלה, בטח. אוכלים דבש, אופים עוגות ועוגיות דבש, מבשלים עם דבש".
דויד אלין חצה את גיל 70, אבל מהרגע הראשון שראיתי אותו, התרשמתי שהוא איש מתוק. במכון הרדייה, יש לו אוסף של צנצנות דבש מכל העולם וכשהוא מספר לי על ממלכת הדבורים והדבש, הוא מתלהב כאילו רק אתמול הפך לדבוראי. רגע לפני שאנחנו נפרדים, שרון החתן מגיע מנסיעה למרכז לחלק את צנצנות הדבש שנקנו לקראת ראש השנה. כשאני רואה את ההרמוניה והקשר בין השניים האלה, אני מבינה שהשותפות שלהם ביחד היא דבש.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
על הדבש ועל העוקץ
דבש הדבורים מספק לנו ערכים בריאותיים רבים, אך טומן בחובו גם סכנות... אם הדבש שקניתם…
-
על הדבש ועל העוקץ
מועצת הדבש: דבורי הדבש ממשיכות להפתיע. מחקר חדש קובע כי הארס המועבר בעקיצת הדבורה מסוגל…
- שמירה על השטחים הפתוחים ועל הטבע בגולן
התפיסה הישראלית המקובלת, היא תפיסה של מאבקי כוחות בין בעלי עניין, ולא חסרים כאלה גם…