פריצת דרך ישראלית בניהול אקרית הוורואה (טפיל) בכוורות: פרויקט חדשני של "מכון שמיר למחקר" ומו"פ עוטף עזה זוכה לתמיכה מטעם הרשות לחדשנות
"מכון שמיר למחקר" ומו"פ עוטף עזה מובילים יחד יוזמה פורצת דרך לטיפול באקרית הוורואה, אחד המפגעים המרכזיים שמאיימים על בריאות דבורי הדבש בעולם. במסגרת "קול קורא" של הרשות לחדשנות, זכה המיזם לתמיכה משמעותית של 1.4 מיליון ש"ח, במטרה לייצר פתרונות הדברה ידידותיים לסביבה ולהבטיח את בריאות אוכלוסיות הדבורים, החיוניות להאבקת גידולים חקלאיים, בישראל ובעולם.
באמצעות שילוב של ידע גנומי, טכנולוגיות חדשניות ושיטות יישומיות, הפרויקט שואף להציע מענה ממוקד נגד אקרית הוורואה, טפיל שמסכן את חיי הדבורים ומוביל לפגיעה חמורה בתפקוד הכוורות ובהאבקת גידולים.
את הפרויקט מנהלות שתי חוקרות מובילות בתחומן: ד"ר נורית אליאש, מ"מכון שמיר למחקר", חוקרת דבורים המתמחה באקרית הוורואה וד"ר אסנת מלכה, ממו"פ עוטף עזה, חוקרת דבורים המתמחה באקולוגיה כימית. יחד עם חברת ההזנק הישראלית "ToBe", הן מפתחות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול בר-קיימא של הכוורות.
במעבדה של ד"ר אליאש, מתמקדים בחקר דבורת הדבש ובאתגרים המשפיעים על בריאות הכוורות. צוות המחקר עוסק, בין היתר, בחקר יחסי הגומלין בין דבורת הדבש, אקרית הוורואה והווירוסים שהאקרית מעבירה לדבורה, וכן בפיתוח חומרים ידידותיים וחדשניים שיסייעו במאבק באקרית, תוך שמירה על בריאות הדבורים.
"הפרויקט מציב את ישראל בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום החקלאות והדבורים", אומרת ד"ר אליאש. "אנו פועלים לפיתוח פתרונות הדברה שיהיו בטוחים לדבורים, לאדם ולסביבה".
שינוי משמעותי
ד"ר אסנת מלכה מתמקדת בחקר המנגנונים המעצבים את יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים, לצד בחינת השפעתם של גורמים סביבתיים על התנהגות דבורת הדבש. "הבנת המנגנונים הללו תשפיע באופן משמעותי על מערכות אקולוגיות טבעיות ותסייע בשיפור תפוקת היבולים בחקלאות", ציינה ד"ר מלכה. "מחקריי משלבים גישות רב-תחומיות, בהן ביולוגיה מולקולרית, אקולוגיה כימית והתנהגות. אקרית הוורואה פוגעת בענף החקלאות במישורים רבים: השפעות על ייצור החקלאי והפחתת היבולים, השלכות כלכליות והשפעות סביבתיות. מחקר זה מבטיח לספק פתרון חדשני ובר-קיימא לבעיית הוורואה, להבטיח את הבריאות והתפקוד לטווח ארוך של מושבות דבורי הדבש, החיוניות עבור ייצור מזון עולמי".
מסכמת מנכ"לית "מכון שמיר למחקר", דינה גלעד: "תוצאות המיזם צפויות לחולל שינוי משמעותי בניהול אוכלוסיות הדבורים, בישראל ובעולם. החזון הוא יצירת עתיד בטוח ובר-קיימא עבור החקלאות, תוך צמצום נזקים סביבתיים ושמירה על הטבע. כשהמאבק על עתיד הדבורים והחקלאות בעיצומו, הפרויקט מציב תקווה חדשה לייצור מזון בר-קיימא ולשמירה על משאב טבע קריטי להמשך קיומנו".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
- נאות גולן
מושב שהוקם ב-1969 בדרום הגולן ומונה כיום כ-120 משפחות.משהו ייחודי: ענפי המשק פועלים מעל המדרונות…
-
תריסי גולן
תריסי גולן שמעון בן שבת 04-6850606, 054-4319560 info@techlab.co.il techlab.co.il
- מרום גולן
הישוב הראשון שהוקם בגולן ב-1967 מונה כיום כ-620 איש.משהו מיוחד: הראשוני הגיעו לקיבוץ כשבוע לאחר…