השבוע נחנכה חלקת המחקר האגרי-וולטאי הראשונה בישראל, בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, של "מכון שמיר למחקר", באבנ"י אית"ן. אירוע מחולל מפנה, בסדרי גודל שעוד לא נראה מעולם

פריצת דרך אדירה התרחשה השבוע בחוות היישום וההכשרה באבנ"י אית"ן בגולן, כאשר היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, שב"מכון שמיר למחקר", חנכה את חלקת המחקר האגרי-וולטאי הראשונה בישראל, מתוך תכנית הפיילוטים של משרד החקלאות. זאת, בשיתוף פעולה עם החברות בשיתוף פעולה עם החברות "דוראל", "אנקו" ו"סולאראדג'". המודל האגרי-וולטאי הותקן בחלקת גידולי שדה אינטנסיבי-הידרופוני, אשר תניב תוצרת חקלאית גבוהה בעשרות אחוזים מהממוצע ובאיכות פרימיום, כפועל ישיר של מגמת חקלאות עתירת ידע ומבוססת טכנולוגיה המובלת בגולן.

הסיפור מתחיל הרחק ממטעי התפוח ושדות התירס. לאורך השנים, מדינות מתקדמות ברחבי העולם שואפות להגיע לביטחון אנרגטי ובמקביל הנן כפופות לאמנות בין-לאומיות המחייבות אותן להפיק את אותה האנרגיה באופן שאינו פוגע בסביבת כדור הארץ ונכנס תחת ההגדרה הכוללת "אנרגיה ירוקה".

היעד השאפתני שהציבה לעצמה מדינת ישראל בתחום זה עומד על 30% אנרגיה ירוקה עד לשנת 2030, אינו בר מימוש ללא שימוש בשדות ובמטעים החקלאים לצורך הפקת אנרגיה סולרית ירוקה, במקביל להפקת התוצרת החקלאית וכל זאת על גבי אותה יחידת שטח.

גם החסה וגם הפאנל

מנהל תחום חקלאות אגרי-וולטאית, ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, אוריה רשף, עונה לשאלה המרכזית: אם החיבור הזה בין פאנלים סולאריים ושדות ירוקים מניבי פרי באמת יכול לעבוד ומדגיש כי זוהי אכן שאלת מיליון הדולר והתשובות אליה בשלב זה הנן חלקיות בלבד: ‏"בעשור האחרון, שורה של מדינות מובילות כמו יפן, גרמניה וארצות הברית זיהו את המגמה והשקיעו מאות מיליונים בפיתוח החקלאות האגרי-וולטאית בדגש על מחקרי עומק ויישום. נכון להיום, ניתן לומר ביחס לחלק מהגידולים שלא רק שהשילוב בין הפאנל לצמח עובד, אלא שמדובר בסינרגיה של ממש, איכות התוצרת החקלאית עולה ויחד אתה גם כמות היבולים. אם ניקח לדוגמה את הענף המוביל בחקלאות הגולן, ענבי יין, ונבחן את נזקי הקרינה והחום בשנים האחרונות, ניתן להניח בסבירות גבוהה שהצללת פאנלים סולאריים באחוז מסוים מיחידת השטח הייתה מטיבה עם הגידול, ומנגד ישנם גידולים שהשילוב בין השניים רק גורע מחקלאות. הסיבה לכך היא שכל השותפים רוצים ליהנות מאור השמש, גם החסה וגם הפאנל. השאלה היא אופן החלוקה – מי זוכה במשאב האנרגיה מתי וכמה.

"אם ניקח לדוגמה פרי יער מסוג פטל, ונבחן את סביבת הגידול הטבעית שלו, נגלה שהוא מורגל בהצללה כבדה. כשמו כן הוא – פרי יער, הגדל על שיח נמוך בתוך יערות וזוכה למעט קרינת שמש באופן טבעי. לעומתו, אם נבחן שדה חיטה שצומחת בחורף וזקוקה לכל קרן שמש אפשרית, ונגרעה ממנה קרינה לטובת הפאנל, בהכרח נפגע בביטחון התזונתי של עצמנו באחוזים כאלה או אחרים".

מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות, שב"מכון שמיר למחקר", ‏ יאיר גולן: "המדיניות בישראל ביחס לכל זה וכוונת הדרג המקצועי במשרד החקלאות הייתה מאוד מדויקת, אך בחלוף שלוש שנים וחצי, לצערנו, מעט מאוד מחקר יצא לדרך והרעיון מדשדש בבירוקרטיה אין סופית. בעוד באירופה ובארצות הברית כבר מיישמים אלפי דונמים בקנה מידה מסחרי, אצלנו עוד כותבים את הרגולציה. הבשורה הטובה היא ששר החקלאות, אבי דיכטר, זיהה את ההזדמנות האסטרטגית הטמונה במודל האגרי-וולטאי ‏ורותם את כל הנוגעים בדבר לקידום המחקר ובשאיפה להגיע במהרה לקנה מידה מסחרי.

"לאור המגמה המתפתחת אני צופה עתיד מזהיר לחקלאי ישראל במידה שנפעל בחוכמה ועם מדיניות ברורה. מודל העבודה חייב להתבסס על העיקרון הבא: חקלאות רווחית המנצלת את הפאנלים הסולאריים להצללה עבור הגידול, ולא פאנלים‏ סולאריים המשתמשים בחקלאות כתירוץ לייצור חשמל. נוצרה כאן הזדמנות למנף רווחי עתק מהאנרגיה, לטובת חקלאות מתקדמת עתירת ידע וטכנולוגיה, שתספק ביטחון מזון אמתי בישראל ותוביל את חקלאות ישראל מפוזיציה של התמודדות מתמדת עם קשיים רבים, רווחיות פוחתת והיעדר דור המשך, חקלאות המבוססת על מודלים מסורתיים מיושנים, אל מחוזות האגריטק שעולים בקנה אחד עם יכולות הסטארט-אפ Nationהמזוהים עם מדינת ישראל וחזרת ישראל לימי הזוהר של הובלת חדשנות עולמית בחקלאות.‏

"ישנם בעלי אינטרס רבי השפעה שעניינם הוא מציאת הפתרון הקל והמהיר במודל האגרי-וולטאי, מתוך מיקוד ביצירת חשמל ללא דגש על חקלאות מתקדמת והם מושכים בכל הכוח לכיוון החקלאות הנחותה ביותר כלכלית, הדורשת השקעות נמוכות, מתוך הבנה פנימית שלא תהיה כל סינרגיה בין ייצור החשמל לטיוב החקלאות. זוהי האחריות של הדור שלנו לדאוג לעתיד החקלאות וביטחון המזון של ישראל לשנים הבאות. נעשה זאת מתוך אידאולוגיה איתנה בחיבור לאדמה ולחקלאות ומתוך הבנה שחקלאות חייבת להיות מצטיינת וכלכלית".

דרמה כלכלית

עולה כאן שאלה חשובה, איזה סיבה קיימת שחקלאי יסכים לאובדן יבול שכזה?

אוריה רשף צוחק ומסביר: "על מנת להבין את סיפור החקלאות האגרי-וולטאית, צריך בראש ובראשונה להבין את הדרמה הכלכלית המסתתרת מתחת לפני השטח. אם מגדל חיטה בישראל מרוויח 500 ש"ח לדונם וההצעות שמונחות בימים אלו מצד היזמים הנם 6500 ש"ח לדונם, לפני התוצרת החקלאית, כנראה שלא נמצא בעלי משק שיעמדו בפיתוי היזמים והחקלאות תהפוך לתירוץ. המשמעות של המציאות המתוארת תגרום, ‏באופן המידי והשולי, לאובדן של אלפי טונות יבול חקלאי בישראל, אבל האיום האסטרטגי יהיה בפספוס הזדמנות חד-פעמית לקחת את חקלאות ישראל המצויה במשבר ולמצב אותה מחדש כענף כלכלי חזק המבטיח ביטחון מזון לישראל".

מוסיף רשף: "הדרך לגשר בין האינטרסים של החקלאים לכוחות יזמי האנרגיה טמונה בפתרון הרגולציה שנכתבת בימים אלו. מדיניות חכמה וגמישה תוכל להוביל לעמק השווה, הן במיקסום הפקת האנרגיה והן בקידום חקלאות העתיד. יצירת מגבלות רגולטוריות ברורות ביחס לאחוזי הפגיעה בתוצרת החקלאית בענפים המסורתיים, לצד מתן אפשרות ודחיפת היזמים למקסם את ייצור האנרגיה במודלים של חקלאות מתקדמת עתירת הון, תאפשר לנו לראות שגשוג שלא היה מעולם בחקלאות ישראל".

שותפויות מרגשות במו"פ הייעודי בגולן

מרכז הפיתוח הייעודי למחקר התחום האגרי-וולטאי בגולן מאפשר איסוף נתונים ומידע אובייקטיבי, הן מההיבט הפיזיולוגי של הצמח והן מהיבטים אנרגטיים של ייצור החשמל, כבר משלב הקמת הגידול החקלאי ויצירת סינרגיה טבעית בין הצמח לבין המערכת לייצור חשמל. בכך יאפשרו לאגרונומים להבין את צורכי הצמח על מנת להטיב עמו ולאפשר לצמח את התנאים האידאליים לגידול ולשיפור בכמות ובאיכות הפרי עבור החקלאי, לצד מהנדסי חשמל שתפקידם לגרום למערכת למקסם את הרווחים מייצור חשמל, עבור יזם האנרגיה.

היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, בשיתוף חברת "דוראל", הקימו בימים אלו בחוות היישום וההכשרה באבנ"י אית"ן את המערכת הראשונה לדו שימוש – חקלאות לצד ייצור חשמל, על חלקת גד"ש העתיד (גידולי שדה). כבר באביב הקרוב, צפויות לקום מערכות נוספות המשלבות חקלאות מתקדמת לצד ייצור חשמל על כרם יין ועל כרם זיתים לשמן.

שיתוף פעולה נוסף נרקם בימים אלו בין היחידה לחקלאות וחדשנות ב"מכון שמיר למחקר", למו"פ המשולש וצפוי לתת פתרון פורץ דרך לדו-שימוש בתחום החממות. יש למה לצפות.

"אנו קוראים ומברכים יזמים נוספים לבחון אפשרות לשת"פ בבחינת טכנולוגיות חדשניות ומשלימות בתחום ההשקיה, הדישון, ניטור המזיקים ופתרונות הריסוס, האבקה, רובוטיקה ועוד. כל זאת, במסגרת המערכות שקיימות אצלנו, במו"פ האגרי-וולטאי בגולן. שנת 2025 מהווה נקודת מפנה היסטורית לחקלאות ישראל", מסכם יאיר גולן.