לאחרונה קבעה רשות המים תקנות המגדירות את איכות השפכים המותרת להזרמה למערכת הציבורית, תהליך שיוחל באופן מדורג ועל פני שלוש שנים. בשבוע שעבר התקיים יום עיון בו שמעו הרפתנים הרצאות על ההיערכות לעמידה בתקנים
בשבוע שעבר התקיים כנס רפתנים בגולן לקראת החלת כללי השפכים החדשים על הרפתות. הכנס נערך ביוזמת מועצה אזורית גולן, קולחי גולן, הוועדה החקלאית והתארגנות הרפתנים בגולן. בכנס השתתפו עשרות רפתנים מיישובי הגולן אשר הגיעו על מנת ללמוד את ההנחיות החדשות של רשות המים, ואת האופן בו יתארגן הגולן להתמודד עם התקנות החדשות שהחילה רשות המים. התקנות מגדירות את איכות השפכים המותרת להזרמה למערכת הציבורית, וקובעות עלות אגרה מוגדלת בגין שפכים החורגים מהתקן וגורמים לנזק ועלויות נוספות למערכת ההולכה והטיפול בביוב.
רוני זיגלר, מנכ"ל קולחי גולן: "בגולן קרוב לעשרת אלפים פרות חולבות ברפתות מושביות וקיבוציות, המייצרות כ-120 מליון ליטר חל בשנה שהן כ-9% מיצור החלב בישראל. רוב הרפתות נמצאות בדרום הגולן בתחום האיסוף של מט"ש (מכון טיהור שפכים) מיצר ושלוש רפתות גדולות נמצאות בתחום האיסוף של מט"ש דינור ביונתן. היכולת מצד אחד לפתח ולאפשר לבעלי הרפתות להתקיים בכבוד וביציבות ומצד שני להגן על אגן היקוות הכנרת, מספקת אתגרים לחברת קולחי גולן לאיסוף וטיפול בשפכים והשבתם להשקיה חקלאית באופן בלתי מוגבל.
את יום העיון פתח סגן ראש המועצה האזורית אורי קלנר, אשר הסביר לרפתנים את מחויבות המועצה לתקנות רשות המים ואת האחריות והשותפות של המועצה לסייע לרפתנים כחלק מהמנוע הכלכלי באזור לעמוד בתקנות תוך צמצום העלויות
הרפורמה במשק החלב אשר קודמה ע"י משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה בתחילת העשור הקודם עסקה בעיקר ברפתות והשפעתן על הסביבה בצמצום מספר הרפתות אך לא באיכות השפכים המוזרמים למערכת הביוב האזורית. שפכי רפתות מאופיינים בד"כ בעומס אורגני גבוה המשתווה לעומס הנתרם ע"י 25-30 בני אדם, ולאיכות השפכים ברפתות ניצבות שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה מקור השפכים, מכון חליבה חצר המתנה ומדרכי האכילה של הפרות. הבעיה השנייה היא המפרדות. ברפתות הגדולות (שיתופיות) קיימות מספר שיטות בסינון מוצקים ככל שההפרדה והסינון נעשים באופן 'קל' יותר כלומר לא בסחיטה או בלחץ, איכות השפכים במוצא המפרדה טוב יותר. בחלק מהרפתות השתמשו במתקני הפרדה 'הסוחטים' את השפכים – מצד אחד מתבצעת הפרדה יעילה בין נוזלים למוצקים אך מצד שני השפכים במוצא המפרדה הם באיכות גרועה ולא עומדים בתקן הנדרש לכניסה למערכת הביוב האזורית. הסוגיה השלישית בשפכי רפתות קשורה למערך טיפול הקדם של הרפתות והאפקטיביות שלו. במסגרת הרפורמה נבנו מתקני קדם במוצא הרפתות זאת כדי לשפר את איכות השפכים. חלק ממערכות טיפול הקדם לא הביאו לשיפור באיכות הקולחים. התוצאה אילצה את המערכת להתמודד עם דרישה חדשה מבעלי הרפתות לשנות ולשפר את מערכי טיפול הקדם בשפכים.
"מועצה אזורית גולן ביצעה לאורך השנים פעולות רבות כאזור ליישום תוכנית האב לביוב בגולן ובין השאר יזמה יחד עם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה מתקן ליצור חשמל באמצעות טיפול בפרש פרות, אשר הוקם ומופעל על ידי חברת אקו אנרגיה גולן ופועלת בשת"פ עם הרפתנים בגולן וחברת קולחי גולן".
ביום העיון שמעו הרפתנים מספר הרצאות מפי גורמים שונים הקשורים לנושא הכללים והיכולת לעמוד בתקנים הנדרשים, את יום העיון פתח סגן ראש המועצה האזורית אורי קלנר אשר בתחום אחריותו נמצאים בין היתר הוועדה החקלאית כולל ענף הרפת וחברת קולחי גולן. קלנר הסביר לרפתנים את מחויבות המועצה לתקנות רשות המים ואת האחריות והשותפות של המועצה לסייע לרפתנים כחלק מהמנוע הכלכלי באזור לעמוד בתקנות תוך צמצום העלויות.
את ההרצאה הראשונה העביר ד"ר הראל גל מרשות המים אשר הסביר את הרציונל בגביית אגרה מוגדלת בגין שפכים חריגים ואסורים. שפכים שחורגים מהתקן פוגעים במערכת ההולכה ומייקרים את עלות הטיפול במטשי"ם. במהלך ההרצאה העלו חלק מהרפתנים את הצורך להתמודד עם מציאות יחודית בגולן בה מצד אחד הרפתנים הם ספקי הביוב הגולמי ומצד שני הם המשתמשים בקולחים המופקים מהמטשי"ם.
אפרת מילר מחברת פלגי מים המשמשת בין היתר כיועצת תהליך לקולחי גולן הסבירה כיצד יתבצע תהליך החלת כללי השפכים על הרפתות. בשלב הראשון דיגום כדי לקבל תמונת מצב, ובהמשך יוצגו המלצות לרפתנים כיצד לתפעל את המערכת הקיימת לשיפור איכות השפכים במוצא הרפת.
הרצאה נוספת היתה של הלל מלכה ממשרד החקלאות המרכז את נושא הפיילוטים לטיפול קדם בשפכי רפתות, המתבצעים בימים אלו במספר רפתות ברחבי הארץ, בסוף תהליך הפיילוט ימליצו הרשויות על פתרונות לטיפול קדם ברפתות בהתאם להצלחת המתקנים הנבדקים.
אביתר דותן מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר הציג את המהלכים שמבצעת ההתאחדות מול משרד האוצר והחקלאות, כאשר המטרה המרכזית של המו"מ היא להביא להסכם ארוך טווח בין הרפתנים למדינה אשר יבטיח מחיר מטרה ידוע וימנע פגיעה ברפתנים. בדבריו הציג את תהליך החלת הכללים אשר יתבצע באופן מדורג ועל פני שלוש שנים. בכל שנה יועלה רף החיוב לרפתות כך שלרפתנים יינתן זמן להתארגנות ובחינת פתרונות לשפכי הרפת. הוא ציין כי ללא מקורות מימון לטיפול קדם בשפכי הרפתות לא תוכל להתבצע התוכנית.
יום העיון הסתיים בפנאל בו השתתפו אביתר דותן, הלל מלכה ורוני זיגלר.
זיגלר: "בהתאם לתוכנית שהוצגה ביום העיון תקיים חברת קולחי גולן מפגש עם כל רפתן, תבצע בדיקת איכות השפכים במוצא כל רפת ובסיוע משרד החקלאות והתאחדות מגדלי הבקר תיבדק האפשרות לסייע לכל הרפתות לעמוד בדרישות הכללים במינימום הוצאות. בנוסף בעקבות יום העיון פנתה קולחי גולן למשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בבקשה לקבוע כללים ייחודים מקילים לגולן, מאחר ואיכות השפכים המשמשים לחקלאות הינה מיטבית ואף קיים שימוש בקולחים באופן מלא. המטרה העומדת בפנינו היא שמירה על מקורות פרנסה לתושבים תוך שמירה על איכות הסביבה בגולן."
