עם התה והחמין והספרים הישנים. בשבת, אני בבית, נקודה. בטח בחורף. בכל זאת, הצליחו לשכנע אותי לצאת בשבת אביבית לטיול בנחל קרוב. לחיות בשמורת טבע

כן, היום כבר אין את החלוקה המסורתית של האישה הקטנה, שדואגת לבית ולילדים והבעל שמפרנס ועושה סידורים. הומאז' ליום האישה "היום, אני צריכה לקחת את

בכל משפחה, יש את המיוחדים שלה. מנהגים, מאכלים שמאפיינים אותם. אצל הוריי, קבוע ביום חמישי יש ארוחת ערב בריק, שלישי – קוסקוס, בחורף – ערמונים

לא צריכים יום מיוחד ליום אהבה, ליום המשפחה, ליום האישה. אפשר סתם לבחור יום, לבד, או עם המשפחה, לצאת לכל הירוק הזה אחרי הגשם ולנשום.

גם לשמוח צריך ללמוד, לאמן את המוח המודע וגם התת-מודע להיות בשמחה, לחיות בהכרת תודה על הטוב ולשמוח במה שיש להקת "שלווה", שמשתתפת ב"כוכב הבא לאירוויזיון",

ההתמכרות לנייד הפכה לעבדות. קבוצות הווטסאפ, המיילים, הפייס, האינסטוש – כל זה לא משאיר כמעט זמן לחיים עצמם. לפחות שהילידים ייקחו אחריות על הקטע שלהם

אם נדמה לנו שאנחנו עובדים הכי קשה וזה מתחיל לגלגל בנו רחמים עצמיים, כדאי לנו לחשוב רגע על אנשים  שבאמת עובדים קשה. מיד מחזיר לפרופורציות

המון אנשים חולמים לפתוח עסק, להיות עצמאיים, בלי בוס על הראש. למדתי שאחרי הזיקוקים של הפתיחה, לנהל עסק זה עניין מורכב. במלאת 8 שנים לבית

יום חורפי גשום, מלוּוה בבאסה מטרידה, נגמר בדרך כלל בכיוון אחד: להתכרבל במיטה ולשכוח מהעולם. הפעם, נכנסתי למטבח. ואז תה, ואז פתאום שקית ערמונים שהאיש

מילה שיצאה מהפה, אין לה יותר אפוטרופוס ואין כוח בעולם שיכול להחזיר אותה חזרה. על דיבורים חסרי טקט, מילה לא במקום. קודם תחשוב – אחר

זה לא שאני לא אוהבת את שאר החגים, אבל כמעט בכולם יש משהו שמעיק עליי. חנוכה, לעומת זאת, הוא החג האהוב עליי מכולם, אולי כי

איך זה שתמיד נעלמים אצלנו בבית הגרביים. לא ברור. יש לי כבר ערמה עצומה של גרביים בודדים שממתינים לזיווג ראוי – וכלום. נעלמים אני אף

נגמר המירוץ לראשות המועצה. כולם צודקים, אבל רק אחד נבחר. הלוואי שישים את כל ההכפשות והעקיצות בצד, יתחיל עם דף חדש ונקי ויתעיד אותנו לגדולות

הזיכרון שלי כבר לא משהו. גם כשאני כבר זוכרת איזו מטלה, באה הסחת דעת ולוקחת אותי מזה. אבל, כמו בכל דבר בחיים, יש גם צד