מוטיבציה לשינוי התנהגות
שינוי התנהגות הוא תהליך פסיכולוגי בו משנים דפוסי התנהגות לטווח הארוך, באמצעות מגוון טכניקות מוטיבציוניות, בעיקר השלכות (חיזוקים שליליים) ותגמול (חיזוקים חיוביים) במסגרת היותי מורה
דף הבית » להורים וילדים » עמוד 3
שינוי התנהגות הוא תהליך פסיכולוגי בו משנים דפוסי התנהגות לטווח הארוך, באמצעות מגוון טכניקות מוטיבציוניות, בעיקר השלכות (חיזוקים שליליים) ותגמול (חיזוקים חיוביים) במסגרת היותי מורה
זה קורה כל כך הרבה שלצערנו, זו כבר רוטינה. תלמיד רואה חבר מתוסכל, מנסה להרגיע ו"חוטף" בתמורה מילים קשות וגם אלימות פיזית הורים מודאגים הגיעו
הכרה בנקודות החוזק של הילד מעודדת אותו להצטרף למאמצים המשותפים ליצירת שינוי דפוס החשיבה. "כל הסבל שעובר בתודעתנו איננו המציאות", אומרת ביירון קייטי אבא מודאג
האם לא כל מורה הוא גם איש חינוך? האם אני צריכה להיות מחנכת כיתה, כדי להגדיר את עצמי כ"מחנכת"? האיור מתוך הספר שלי "הרוח בחינוך".
במה נבדל האדם משאר הבריאה? בפה שמדבר. לשון נקייה היא דבר חשוב ביותר, כי הקב"ה ברא בנו את כוח הדיבור כדי שנקדש אותו ונשתמש בו
התנהגות פרו-חברתית כוללת מגוון התנהגויות הננקטות כדי להגן ולשפר את רווחתו הנפשית של האחר. התנהגות זו מונעת לא רק על ידי אינטרס אישי והמבצעים אותה
יחס אישי, אנושי ונורמלי הוא שמאפשר התמודדות עם הקשיים. הכיתה הקטנה מאפשרת לראות כל תלמיד/ה ולהכיר בכך שכל אחד ואחת הנו בעל צורך בהכלה, באהבה
כמו מאמן קבוצת ספורט, במחצית המשחק, כך גם המורים והמורות, "יורדים" למחצית עם תובנות חדשות להמשך השנה, לטובת ההצלחה של כל תלמיד/ה הגענו לחישובים ושיקולים
כמו שאומרים לאחרונה בכל מקום – "צריך לומר ביושר" – אנחנו לא מושלמים. גם אם נעשה משהו ונחשוב על כל ההיבטים וההשלכות, תמיד מישהו, בסוף-בסוף,
חשוב שנבין את חשיבות המפגש לשיחה על הקונפליקט. הרי העימות נובע מאכפתיות יתרה לאדם שממול. אם הבת לא הייתה חשובה ויקרה לאם, לא היה מתקיים
עלינו להקפיד לשפר את המסוגלות העצמית של התלמיד, את מיומנויות פתרון הבעיות שלו ואת תחושת הזהות עם פחות תלות בתשומת לבם של אחרים תפקוד נכון
הילדים מגיעים לבית הספר רעבים. "לא אכלתי כלום בבית", הם אומרים. המורה שלא תיתן לילד להיות רעב, נותנת לכיתה שלמה לאכול. עד שמתארגנים לשיעור, נותרו
על מנת להגיע לחינוך נכון, שיוביל להשגת כל התקוות שלנו בחינוך, עלינו להקפיד ללא תנאי על שבחים ואהבת אמת, בכל הזדמנות שנקראת בנוכחותנו עם הילדים
תת-המודע שלנו הוא אלבום תמונות ישן. אותן תמונות מהוות חסמים לעשייה פורייה ומלאת אנרגיות. אנחנו רוצים לשנות את הדרך האוטומטית שבה אותן חוויות עדיין מופיעות בחיינו
באין תכנון, אנחנו קופצים ממשימה למשימה ולא מספיקים. תכנון של זמן מגדיל את היעילות וההספק. איך קשור לזה מרצה זקן, מכל זכוכית, אבנים, חול ומים?