בלי קפה אני חצי בנאדם. זה הקפה, זה הטקסים, זה הראשון-של-הבוקר (אסור לדבר אתי), זה הריח, זה הטעם. מה נאמר? אשכרה, התמכרות ו…תשים מים יום

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב הם ימים רעים לישראל ונוהגים בהם אבלוּת. מטרת האבל היא גם להזכיר לנו על מה חרב הבית ולהביא

בקניון קצרין נסגרו ארבע חנויות ולא נפתחו שוב. חנויות נסגרות, מסעדות מנסות לשרוד, צימרים נאבקים. משהו צריך להשתנות השבוע, כשקפצתי לקניון בקצרין, ה-קניון של הגולן,

תכניות הריאליטי (מציאוּת) הן ההפך מהמציאות. במציאות שלנו, אנחנו הרי לא זמרים באודישנים ולא שורדים בשיניים על איזה אי. אבל כן אפשר ללמוד מהן דברים

בסוף שנת הלימודים הזאת, הבכורה מסיימת שלוש שנים של שירות לאומי משמעותי כפארמדיקית במד"א, השמיניסט סיים 12 שנות לימוד והרביעי עולה לחטיבה. חגיגות "מכל הרגעים

לאהוב יין למדתי אי שם, בחגיגות ה-40 לחיי. דובדבנים, לעומת זאת, תמיד אהבתי. משהו בשילוב של המתיקות והחמצמצות. ליקר דובדבנים? אהלן וסהלן אי שם, בחגיגות

לבית סבתי ז"ל, לא נכנס חלב. אף פעם. אצל הוריי, התקדמות, היו כמה כלים חלביים, מוחבאים בשוּ-שוּ במקלחת, שלא יגיעו מטבח. אני, התקדמות, כבר לגמרי

חמישה שותפים בחינוך – הקב"ה, הילד, ההורים, החברים ובית הספר. בית הספר, במקרה שלנו, ישיבה תיכונית חיספין, הזמין ל"שבת הורים". לא רציתי. באתי עם אנטי.

פגשתי זוג נחמד שהתיישב לקפה. מעל כל הוויכוחים וחילוקי הדעות שלהם, נמתח גשר השנים הרבות, 40+, שהם ביחד. דיברנו על קברים, איך לא, קברי צדיקים

אהוד מנור זיקק את כל הישראליות הנכונה-לתמיד במשפט המופתי – "אין לי ארץ אחרת". באמת אין לי וגם לא כנרת אחרת, עם מנגל פח והמוני

אחרי פסח, רצתי מהר לחפש את חירותי באוויר האביב, בשמים הכחולים ואז נזכרתי בימי הזיכרון הבאים עלינו ומצב הרוח ירד לחצי התורן, גם בגלל עוול

כבר מוצאי פורים ועוד לא הכשרת את הבית לפסח? מה קורה לך? ומה עם התנור? מתי תעשי את המקרר? והחלונות? והפאנלים? והקניות?… השתגעתם, נכון? יום

הפוליטיקאים כבר מזמן לא מסבירים לנו למה לבחור בהם. הם עסוקים מדי בלהסביר למה לא לבחור ביריביהם. השמצות, לכלוכים. מול זה – ערב שכולו טוב:

נשיא ארה"ב הכיר בריבונות אמריקנית של ישראל בגולן. לא התרגשתי. מבחינתי, הגולן שלנו, מאז ולתמיד. ואז קפצו זוג תל אביבים לביקור לפני כעשור, הייתי משווקת

לא נוסע לי טוב ה"עד דלא ידע" הזה של פורים. פעם אחת ניסיתי. עראק, ויסקי, ואן גוך – וכלום. עד שהוספתי לזה יין אדום. כאב