מול חוף מדינת תל אביב
זה לא שאני לא אוהבת את הגולן, אני חולה עליו. אבל לפעמים, אני צריכה לאזן את השקט והשלווה בקצת רעש וחיים אחרים צילום: ויקיפדיה אני
דף הבית » טורים אישיים » הטור של יעלי » עמוד 9
זה לא שאני לא אוהבת את הגולן, אני חולה עליו. אבל לפעמים, אני צריכה לאזן את השקט והשלווה בקצת רעש וחיים אחרים צילום: ויקיפדיה אני
או שתיים, לא יותר מזה… מכירים את זה, שמישהו, לא עלינו, חלה במחלה קשה ופתאום האנשים קצת מתרחקים? אל תתרחקו. תתקשרו. תבקרו. תשלחו משהו קטן.
הלכתי עם חברה לקוראת בקפה. אני חובבת מיסטיקה, נבואות וכשפים. במיוחד, אם מדובר בדברים טובים ובבשורות טובות. בסיכומו של עניין: תחשוב טוב – יהיה טוב
כשהייתי בת שנה, נהרג אחי הבכור, מאיר, בתאונה צבאית. אובדן של ילד במשפחה הוא קושי עצום, כאב בלתי אפשרי. קשה מאוד לעבור מיום הזיכרון ליום
חודש של ניקיונות, צחצוחים ומירוקים. אני זוכרת, עוד כילדה: חודש של ניקיונות וריחות אקונומיקה, שמסתיים, רק כדי להתחיל הכול מחדש, שבוע לפני פסח. ואז: הכבש
המרדף אחרי משחה שנזקקתי לה הביא אותי למרפאת קצרין, לחדר האחיות. שם, התברר לי שהאחות היא אח, שה"טייטו" הוא גיבור ושהקדמה הטכנולוגי מפעימה אותי בשבוע
אימא שלי, בגילה, עדיין מתעקשת, בכל פורים, להכין עוגיות, לחלק לשכנים ולקרובי המשפחה וגם לנו, הילדים. את הקטע המושקע הזה, לא הצלחתי ללמוד ממנה השבוע,
למרות שההרכב של "הפרלמנט של פרנצ'וק" הוא בדרך כלל על טהרת הגברים, הם בכל זאת שמו לב ובירכו ב"יום האישה שמח" השבוע, ביום שלישי, ציינו
תפסיקי לחפש פגמים במי שאת ובעצמך. תפרגני לעצמך ותחמיאי לך. תסתכלי במראה ותחפשי מה את אוהבת ולא מה לא. אף פעם אל תקטיני את מי
תלמיד כיתה ט' סטר למורהו וזכה לתשואות משאר הכיתה. מיד נאמר: איזה חינוך הוא קיבל? אבל אנחנו לא תמיד יודעים מה מתחולל בנפש של הילדים
בדרך כלל, אני בסבבה, בזרימה עם החיים. לפעמים, יש בקרים שאני מתעוררת על הצד הזה שלי, שמחפש על מה לקטר ולהתלונן. הפעם, על הפרק: פורים