יש מקרים שבהם פינוי מוצדק. בשעת מלחמה, כאשר היישוב תחת אש כבדה, אין צורך לסכן את חיי האוכלוסייה הלא-לוחמת. במלחמת התשה ממושכת, אין לכך הצדקה 

סוכני הכאוס של השישה באוקטובר שוב הולכים ומשתלטים על השיח ושוב מסכנים את קיומה של החברה הישראלית, בעיצומה של מלחמה קשה. את הפילוג והשיסוע צריך

השמאל העולמי הרדיקלי, ההומניסטים-ליברלים-מתקדמים מזדהים עם רוצחי השבעה באוקטובר, במקום עם קורבנותיו. בפי כול, נישאות המילים "עליונות לבנה" שפירושן הוא הרע המוחלט ו"עליונות יהודית" (ספוילר:

מדינת ישראל נכנסה השנה לרבעון הרביעי של המאה הראשונה לקיומה. האם רובצת עלינו הקללה של שני הניסיונות הקודמים, או שמא נצלח את הרבעון הזה ונגיע

דבריו אלה של בני מרשק, בקרב ההרואי על מנזר סן סימון, הדהדו אצל משתתפי הקרב עוד שנים רבות, עת עמדו בראש צה"ל. גם לימינו מתאימים

הדס דניאלי ילין, המתמודדת על מזכ"לות התנועה הקיבוצית, הצליחה לרתום לצדה את ראשי המחאה, שקמה ברסלר, משה רדמן ואחרים. היא מנהלת קמפיין מסית ומפלג, רצוף

לפני שנה הציג שר המשפטים יריב לוין את המהפכה המשטרית. יותר משהמהפכה נגעה לרשות השופטת, היא נגעה לרשות המבצעת. היא נועדה להפוך אותה לשלטון ללא

"יש היום הרבה חיילים במצב כזה", מסבירה ציפקה הראל, שרגלה נקטעה. "הם איבדו רגליים. צפיתי בראיונות עם קטועים – זה ממש כואב וחשבתי: איך אני

אני קורא ליצירת ברית הגשמה ציונית בין ההתיישבות העובדת לציונות הדתית. הציונות הדתית תצטרך לבחור בין המשך הברית עם כהניסטים ומשתמטים, לבין ברית ציונית את

כשמדינה יוצאת למלחמה, עליה להגדיר את יעד הניצחון ולעצב את היום שאחרי הניצחון. היום שאחרי מה? כלומר, מהי ההכרעה הנדרשת, מהו הניצחון? כשמדינה יוצאת למלחמה,

עלינו לעשות חשבון נפש, כמדינה, כהנהגה. חשבון הנפש הזה הכרחי כדי לסכל כל יוזמה לעצמאות פלשתינאית על גבולנו. ראינו את התוצאה של עצמאות פלשתינאית בעזה

זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כולה אינה ניתנת לערעור. מדינת ישראל ריבונית להחליט על גבולות מימוש זכות זו, בהתאם לשיקולים דמוגרפיים, מדיניים וביטחוניים

העיקרון שמנחה את ישראל מאז מלחמת ששת הימים הוא: "לא תהיה נסיגה לקווי 4 ביוני 1967". ישראל קיבלה את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242,

הקריאה להקמת מדינה פלשתינאית לא נדמה. גם טבח ה-7 באוקטובר לא השתיק אותה. דעתנים, ובראשם הנשיא ביידן, דוגלים ב"חזון שתי המדינות". אלא שרעיון המדינה הפלשתינאית

הטבח בנגב המערבי הוא השבר הגדול ביותר בתולדות הציונות. המכנה המשותף הבסיסי, הרחב ביותר של הציונות, הוא הביטחון; ההכרח במדינה עצמאית שתשמש מקלט ליהודים בשמחת