במטבח, לפעמים זה לא מצליח ודווקא כשבא לי ממש לפנק. אולי בגלל זה, אני זוכרת דווקא את הפעמים האלה. פה הפריקסה יצא בצקי, שם הבצק של הפיצה יצא עבה. באסה, אבל אני מתנחמת בדברים שכן הצליחו ומחזיקה חזק בגדרות של הפרופורציה
מכירים את זה שהבטחתם לאפות עוגה לאיזה קידוש או יולדת במושב ולמרות שאתם סבבה באפייה, ואפיתם את העוגה הזאת מאה פעמים לפחות, דווקא הפעם היא לא הצליחה לכם, לא נאפתה מספיק, או ששכחתם אותה בתנור כי כיוונתם את טיימר לא נכון, או ששכחתם לכוון אותו ועוד כל מיני כאלה…?
אם לא קרה לכם, אתם אלופים וזה קצת מבאס שזה קורה רק לי, כשהכי חשוב לי שיצא מושלם. חייבת לציין שלא תמיד זה קורה… רק לפעמים. לעתים, זה קורה לי גם כשאני ממש רוצה להתאמץ בשביל המשפחה. קרה לא פעם, שהילדים ממש רצו פריקסה והכנתי להם את המתכון הרגיל, שבדרך כלל מצליח, וטיגנתי כמות וכל הבפנוכו של הפריקסה היה בצקי וזה כל כך מבאס.
בערב שבועות, שוב פישלתי, דווקא כשהבן המילואניק השתחרר לחג וליום הולדתו ורציתי לפנק בארוחה חלבית שווה, למרות שאצלנו בבית ארוחה חלבית זה לא ממש חגיגי ושווה… אבל פעם בשנה, בשבועות, יש על זה הסכמה ורק ארוחה אחת, לא שתיים, חלילה. אז כבעלת מסעדה חלבית לשעבר, היה אפשר לחשוב שארוחה חלבית בשבילי זו משימה קלה באפס מאמץ… אז זה לא ממש ככה. זה התחיל בבצק של הפיצה, שעשיתי לו אפייה מוקדמת והוא יצא עבה מדי והילדים ממש לא אוהבים פיצה עבה. אז הכנתי בצק חדש ויצא מעולה, אבל שכחתי את הפיצה חמש דקות יותר מהנדרש בתנור והגבינה קצת נצרבה והשחימה… ואחר כך, הכנתי פחזניות, ממתכון שכבר עשיתי בעבר והיה נראה שהן מושלמות בתנור. הוצאתי אותן והן השתטחו והפנים היה בצקי ולא ממש אכיל.
היה היה ניוקי
כדי שממש ממש אתבאס לגמרי מעצמי, לראשונה בחיי, הכנתי ניוקי, כלומר, לא באמת הכנתי. קניתי מוכן והייתי רק צריכה לבשל אותו. חשבתי שזו לא בעיה ועניין פשוט לכאורה. בישלתי אותם יותר מדי ונוצרה מין עיסת פירה לא מוצלחת וזה אחרי שהאיש שלי אמר שממש מתחשק לו ניוקי והוא הכין רוטב אלפרדו טעים של שפים מקצועיים, עם המון פטריות ויין לבן. מזל שעשיתי גם פסטה ולרוטב היה שימוש.
בקיצור, לא ממש הצליח לי עם חלק מהדברים, בזמן שכל כך היה חשוב לי לפנק. אבל מזל שהיה גם סלמון שהצליח והפסטה עם האלפרדו הייתה טעימה והיו גם גבינות וסלטים והבכורה הכינה עוגת שמרים מהאגדות וכוסות עם קינוחי גבינה וכולם יצאו מרוצים ושבעים. למרות שלי היה קצת טעם של אכזבה בתחילת הארוחה ממה שלא הצליח, התעשתי על עצמי מהר והזכרתי לעצמי להיות בפרופורציות. יש דברים הרבה יותר חשובים שחובה שיצליחו והעיקר שהבן השתחרר מהמילואים והאווירה הייתה נהדרת וממילא אנחנו תמיד מגזימים עם כמויות האוכל והמגוון, שאף פעם לא אוכלים את הכול. אבל אין ספק שאני מקווה שבפעם הבאה שאכין עוגה, לאיזה קידוש, או שמחה, היא תצא מעולה ועד שבועות הבא, אעשה ניסיונות עם הניוקי והפחזניות.
בינתיים, מתכון לקינוח קליל, שתמיד-תמיד מצליח.
כוסיות קינוח
קונים כוסיות חד"פ קטנות
מכל שמנת מתוקה/ ריץ'
חבילת פודינג
כוס חלב, או מים
להקציף הכול יחד
ביסקוויט לוטוס/ פטיבר
לשבור ביסקוויטים לפירורים
לשים בבסיס של הכוס לזלף קצפת ולפזר ביסקוויטים גם מלמעלה.
אפשר לגוון עם תוספות של גבינה ובלי קשר – גם אגוזים, שוקולד מגורד, אבקת שוקו, דובדבנים, אננס ועוד כל מיני רעיונות יצירתיים…
