הלכתי לטיפול אצל רפלקסולוגית, לשחרר קצת מקומות כואבים וחסומים. מתברר שהיא גם "קוראת" בכף הרגל ומספרת לך מהו הייעוד של חייך. אמרתי: "וואלה, למה לא?"
השבוע, הלכתי לטיפול אצל רפלקסולוגית. בפרסומים שלה היא טוענת שדרך כף הרגל היא יכולה להגיד לבן אדם מהי שליחות חייו שנולד אליה. נשמע מסקרן. במיוחד לאחת כמוני שאוהבת את כל אלו שיודעים לראות בקפה, בכוכבים, בכף יד, בקלפים וגם בכפות הרגליים ועוד…
האמת היא שהייתי צריכה את הטיפול עצמו, לשחרר קצת מקומות כואבים וחסומים, אבל אם על הדרך יש בונוס לחיזוי ברגליים – אני מבסוטה. הגעתי לקליניקה, נזכרתי שחורף ואני עם נעליים ואולי הגרביים קצת מסריחות והרגשתי לא נעים. התנצלתי קצת והצעתי שאנגב את הרגלים בעצמי. היא ישר הרגיעה אותי ואמרה לי שמי שמתעסקת ברפלקסולוגיה ורגליים מגעילות אותה, אז היא לא במקצוע הנכון. הכול בסדר, לה אין בעיה עם רגליים, גם אם הן קצת מסריחות. נרגעתי ורשמתי לעצמי להבא ללכת לטיפול עם כפכפים, או נעלים פתוחות ולוודא שהלק ברגליים נראה טוב, שלא יחשבו שאני מזניחה את עצמי.
לפעמים, יש לנו נטייה להזנחה במקום שלא רואים, כמו כפות הרגליים בחורף, למרות שלבנות שלי אני תמיד מזכירה לטפל גם בציפורני הרגליים. למזלי, את הרפלקסולוגית לא ממש עניין מצב הלק שלי ברגליים. היא דווקא התפעלה ואמרה לי שיש לי כפות רגליים ממש יפות… היא לא התכוונה יפות פיזית, כי לא נראה לי שיש מישהי שאומרת – ואו איזה כפות רגליים יפות יש לי. כף הרגל היא לא מהאיברים שאני משוויצה בהם. מה שהתכוונה המטפלת להגיד זה שרואים דרך הרגל דברים בולטים ואפילו קצת מיוחדים אצלי וכבר התחילה עם מחמאה. סוד שיווקי נהדר…
"אני מיוחדת, היה שווה להגיע", חשבתי בלבי, סוחטת מחמאות שכמוני. היא הסבירה שהרגליים שלי שונות אחת מהשנייה וזה לא תמיד ככה. אחת מרובעת, משדרת שאני טיפוס של אדמה והשנייה עגולה – זה מים. זה שילוב של בן אדם שפועל מצד אחד, עם הראש והשכל, יציב ומקורקע ומצד שני, המים, הוא זורם, פועל עם האינטואיציה. רואים גם דרך הרגל שלי שאני חייבת שליטה וצריכה לשחרר… היא אמרה עוד כמה דברים שאשאיר אותם לעצמי. על אף שאני חושפת פה בטור את חיי, דעו שגם לי יש קווים אדומים שאני משאירה לעצמי. אין צורך להישאר יותר מדי סקרנים, אין לי סודות אפלים.
עוד יותר טוב
אחרי שהמטפלת סיפרה לי קצת על חיי דרך מה שראתה בכף הרגל, דברים שלא הפתיעו אותי כל כך, אבל גם לא ריגשו אותי, היא גם אמרה לי גם מהי שליחות חיי, לדעתה. היא עשתה לי טיפול מרגיע וכיפי, שאת זה אני אוהבת לא פחות מגילוי עתידות. אם הייתי משתפת אתכם ב-50 הדברים שאתם אולי לא יודעים עליי, אחד מהם הוא שאני אוהבת מגלי עתידות למיניהם ומזה אני צריכה להיגמל והשני זה שאני מכורה לעיסויים ברגליים. הייתי שמחה שיעשו לי כל יום, כמה פעמים ביום וכמה שיותר. הדבר הנוסף שאתם אולי לא יודעים זה שבניגוד לרפלקסולוגית, אני ממש לא אוהבת לגעת ברגליים של אחרים. בסיום הטיפול, שנגמר מהר מדי, היא הזכירה לי שהיא רק יכולה להגיד לפי הרגל איזה בן אדם אני ולנסות לתת לי כיוונים. האמת היא שאני יודעת שהתשובות נמצאות אצלי ולא אצל הרפלקסולוגית, אבל זה יצר הסקרנות המוכר שאותו אתם בטח מכירים.
לפעמים, בא לי שמישהו יגיד לי מה הולך להיות, שייתן לי כיוונים. אז כשיצאתי מהמטפלת ונכנסתי לאוטו, הרדיו נדלק והשיר שהתנגן בדיוק היה "וה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, ויהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ותמיד יהיה לי רק טוב". זה המסר הכי טוב שהייתי רוצה לקבל… אז קיבלתי. אני מאמינה בו.
הלוואי שיהיה לכולנו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
אהבת הארץ דרך הרגליים
1200 ילדי הגנים בגולן יצאו לצעדת העצמאות בסימן יובל לחידוש ההתיישבות בגולן. אחרי הצעדה בפארק…
-
פריצת דרך בהטבות המס לגולן ולקצרין
ביום שלישי השבוע התקיימה פגישה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו לנציגי ראשי המועצות בפריפריה, בסיומה…
-
בגולן נחשף לראשונה תוואי דרך רומית
ייתכן כי מקטע הדרך שנחשף מאשש את הערכתו של חוקר הדרכים, ישראל רול, שהעריך בזמנו…