יוסף, ברוחו הנבואית, יודע שמיעקב עתיד לצאת עם ישראל. לכן הוא לא כועס על אחיו, אלא רואה את כל הקורה אותו כחלק מתכנית אלוקית. לכן הוא כל כך שמח לשמוע את יהודה אומר "כי עבדך ערב את הנער…". זהו סוד נצחו של העם היהודי – הערבות ההדדית
"ועתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו. והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה. כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. לא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו… ויתן קולו בבכי ויאמר אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו… עתה אל תעצבו… כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם".
על יוסף נאמר "יוסף הצדיק". יוסף היה נביא ועל כן ראה בכל תלאותיו חלק מתכנית אלוקית, שכן אמר הקב"ה לאברהם "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". יוסף גם ידע שכל חלומותיו הם חלומות נבואיים ועתידים להתממש. פעמים רבות בפרשה המילה "ויהי יוסף" – יוסף בבור, יוסף כעבד, יוסף כמלך, בכל מצב הוא נשאר יוסף האיש, הניצב באותה נקודת אמונה של שליח המצפה וממתין לקיום הנבואה.
כאשר יוסף מתנה את שחרור שמעון מבית הכלא בהבאת בנימין, יהודה אומר "ועבדך ערב את הנער". זהו רגע שיא שאליו ייחל יוסף במשך כל חייו. יהודה שהוא מבני לאה, יהודה שמוכר את יוסף מבניה של רחל, מוכן לוותר על חירותו, ואולי חייו, בעבור בנימין, בנה של רחל. יוסף מבין שחלו תהליכים משמעותיים בבית יעקב ועל כן הוא מתוודע אליהם
יוסף מחדש חידוש גדול בהתהוות של עם ישראל ובערבות שלהם. עד יוסף, לא היה מושג של עם. כל בית אב הביא ילדים לעולם וכל ילד הקים לו משפחה שבט ולאום. שם, חם, יפת, ישמעאל, עשו – מהם יצאו "אלופי אדום אלופי תימן" וכו'. נוצרו משפחות "מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם איש ללשונו למשפחותם…". יוסף מבין שמיעקב צריכים לצאת שבטי י-ה. מישראל צריך לצאת עם, על כן הוא דואג לאיחוד בין האחים. הוא מסתכסך עם אחיו, בעקבות דאגתו לבני השפחות: "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה", רש"י: "שהיו אחיו מבזין אותם והוא מקרבם". הוא מספר לאביו על היחס הקלוקל של האחים לבני זלפה ובלהה. יוסף מבין שמיעקב ומזרעו צריך לצאת עם אחד ועל כן הוא דואג לבני השפחות. יוסף מבין שעם ישראל צריך להיות מקשה אחת וכל האחים צריכים להיות ערבים זה לזה. כאשר הוא מחפש את אחיו, פוגש אותו האיש, המלאך גבריאל לפי רש"י ואומר לו יוסף: "את אחי אנכי מבקש…". האיש המלאך גבריאל מבין את מגמתו של יוסף ועונה לו: "נסעו מזה", רש"י: "הסיעו עצמם מן האחווה"…
זה המוטו של יוסף. זו השליחות שלו. לזה הוא עונה הנני. "את אחי אנכי מבקש". שאיפתו של יוסף מתממשת דווקא באמצעות מכירתו. מכירתו של יוסף בעצם קושרת ביו האחים וחייהם תלויים להם מנגד. בצר להם, הם אומרים "אבל אשמים אנחנו". ראובן מוכיח אותם על מכירת יוסף ואומר להם כי אחינו הוא. כאשר יוסף מתנה את שחרור שמעון מבית הכלא בהבאת בנימין, יהודה אומר "ועבדך ערב את הנער". זהו רגע שיא שאליו ייחל יוסף במשך כל חייו. יהודה שהוא מבני לאה, יהודה שמוכר את יוסף מבניה של רחל, מוכן לוותר על חירותו, ואולי חייו, בעבור בנימין, בנה של רחל. יוסף מבין שחלו תהליכים משמעותיים בבית יעקב ועל כן הוא מתוודע אליהם "אני יוסף אחיכם…וינשק לכל אחיו ויבך עליהם".
יוסף מוכיח את אחיו ואומר שלמרות המכירה והסבל שגרמו לו אחיו, אין שום הצדקה לפגוע בבני המשפחה. גם בפגישתו עם אחיו, יוסף נאמן לנבואתו ולא משליך את צרותיו על אחיו, אלא על המהלך האלוקי: "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעינכם… כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". יוסף הופך להיות לכור ההיתוך של משפחתו, כשם שמצרים הייתה כור ההיתוך של עם ישראל.
לפני מתן תורה והכניסה לארץ ישראל, יוסף נתן משמעות חדשה למילה אחים, שפירושה אחווה, שלא ניתנת לפירוד, בכל מצב ובכל זמן. זהו סוד קיומו של עם ישראל ונצח ישראל – הערבות ההדדית מחברת כל יהודי ויהודי באשר הוא ומרוממת אותו מעל הזמן ומעל המקום. לא בכדי המן אומר "ישנו עם מפוזר ומפורד בין העמים", למרות שהם מפוזרים ומפורדים, הם חיים בתודעה של עם אחד. על כן ישנן הרבה מצוות הנגזרות מתודעה זו של ערבות הדדית, של תחושה כי אב אחד לנו, כגון מצוות פדיון שבויים, שמותר אפילו למכור ספר תורה בעבורה, כגון כשיש חתן, ביום שמחתו, כל המניין שמח עמו ולא אומר תחנון ביום זה, כמו כן לא אומרים תחנון ביום שיש ברית מילה וכדו'.
תחושה זו של אחווה מפעמת גם היום בעם היהודי. דוגמה אחת המלמדת על הכלל: בזמן שגלעד שליט היה בשבי, ראינו שכל אחד הרגיש שמשהו ממנו חסר ולכן במשך שנים, בכל אירוע ובכל טקס, אנשים העלו את שמו והתפללו לשחרורו ואף מתחת לחופה ביום שמחתו של החתן, הוא התפלל על גלעד שליט. כמו כן, יונתן פולארד, שיהודי כל העולם התפללו עבורו. זו זכות גדולה מאוד לעם ישראל, המרגיש שכל יהודי ויהודי בעולם הוא ממש בן משפחתו.
כאשר שאלו את שלמה המלך אם תינוק עם שני ראשים יקבל שתי ירושות, הוא לקח מים חמים ושפך על ראשו של האחד. שני הפיות צעקו: אח! אמר להם שלמה: ראו זה גוף אחד עם שני ראשים. לא נחכה שישפכו עלינו מים חמים כדי שנאמר אח!
