יש כוח גדול ומשמעות למחשבות ולדיבור. כשאנחנו מרבים לקטר על מישהו, או משהו, אנחנו מעצימים את מה שלא טוב בו. סבא, שהשבוע הייתה האזכרה שלו, היה אומר: עדיף לשתוק

ביום  רביעי בערב, התקיימה האזכרה לסבא שלי, אבא של אבי. סבי סברסא, זכרו לברכה, היה איש ישר וצדיק שהרבה ללמוד תורה ומיעט לדבר. הוא עשה הרבה תעניות דיבור. בבתי הכנסת בצפת, היו עושים מדי פעם תעניות דיבור והוא היה מצטרף בכל הזדמנות.  סבא לא היה איש של דיבורים, אלא איש של תורה ואהבתי את השקט שלו, את הצדיקות שהייתה בו. אני אוהבת מילים, ולפעמים מתקשה לעצור אותן, אני רוצה להביע, אני רוצה לשמוע. עדיף לשתוק, היה אומר לנו.

בתיכון, למדתי באולפנה עם פנימייה. אחד הסיפורים שלא אשכח, ועיצב חלק משמעותי מתפיסת החיים שלי, היה ערב לפני מבחן בביולוגיה. הייתי בכיתה י', ממש לא אהבתי ביולוגיה ולא התחשק לי ללמוד ולגשת למבחן. הודעתי לכל החברות שלמחרת אתעורר חולה ולא אעשה את המבחן.

בבוקר, כשהמדריכה באה להעיר אותנו, אמרתי לה בקול חלש ומסכן שכואב לי הגרון ואני חולה היום ואשאר בחדר. תיארתי בפניה עד כמה חולה ומסכנה אני. המדריכה הניחה לי להמשיך לישון. אחרי שעה בערך, התעוררתי והרגשתי חלשה. נשארתי במיטה. בצהריים, הגרון כבר ממש כאב לי.

למחרת בבוקר, הלכתי לרופא והתברר שיש לי דלקת בגרון. לא עשיתי עניין מצירוף המקרים הזה. סתם צירוף מקרים, חשבתי לעצמי, או שאולי עונש לשקרנית. אז עוד לא הבנתי את המשמעות של מחשבות והמילים שלנו שיוצרות מציאות

למחרת בבוקר, הלכתי לרופא והתברר שיש לי דלקת בגרון. לא עשיתי עניין מצירוף המקרים הזה. סתם צירוף מקרים, חשבתי לעצמי, או שאולי עונש לשקרנית. אז עוד לא הבנתי את המשמעות של מחשבות והמילים שלנו שיוצרות מציאות. לא ידעתי על הכוח שיש לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, אבל הבטחתי לעצמי שלעולם לא אגיד יותר שאני חולה.

חיבור לאדמה ולמסורת

לפעמים, כשאני שומעת מישהו שאומר: אני אגיד שהייתי חולה, אני מיד נבהלת שיש סיכוי שאולי הוא באמת יהיה חולה ומתחננת שלא יעשה את זה. הכי טוב להגיד את האמת.

היום, אני יודעת שיש כוח גדול ומשמעות למחשבות ולדיבור. כשאנחנו מרבים לקטר על מישהו, או משהו, אנחנו מעצימים את מה שלא טוב בו והעניינים מסתבכים עוד יותר. הרבה פעמים, אנחנו לא שמים לב למחשבות שלנו ולמילים שיוצאות לנו מהפה ואני יודעת שאם נהיה מודעים, ונבין את הכוח של המילים והמחשבות ליצר את המציאות שלנו, אז נהיה יותר זהירים ומדויקים וניצור לעצמנו חיים טובים יותר.

השבוע, נחגוג את ט"ו בשבט. מעבר לאכילת פירות שהשתבחה בהם ארצנו ועריכת סדר ט"ו בשבט משפחתי, אני אוהבת לקנות בט"ו בשבט עץ פרי חדש לגינה, או פרחים צבעוניים ויפים. ט"ו בשבט מסמל בשבילי את החיבור לאדמה וקניית עץ, או פרח, היא עניין סמלי עבורי. העץ, אם נוציא אותו מהאדמה, אין לו חיים. הוא חייב להיות מחובר לקרקע. גם אנחנו, כבני אדם, מחוברים לשורשים שלנו, למשפחה ולמסורת. חשוב לי להיות נוכחת באזכרה של סבא, לזכור אותו ולהיות מחוברת לשורשים המשפחתיים. סבא, שהיה איש של אמת, לימד אותנו הכי חזק ועוצמתי שסייג לחוכמה – שתיקה ושהחיבור לשורשים, לאדמה ולמשפחה הוא חשוב ונותן הרבה כוח. הלוואי שיהיו לנו חיים טובים עם דברי חוכמה וצמיחה ושנהיה מחוברים לעצמנו, ולאדמה ולמשפחה.