מעל 20 שנה הייתה מחנכת בביה"ס "דרכי נועם". ב-4 השנים האחרונות, היא מנהלת את בית הספר התורני "נעם ישראל" בנות בטבריה. השנה, היא בשנת שבתון, עם רשימה של משאלות וחלומות לשנה. האורחת שלנו לשבת היא תמר לוגסי, מקצרין
קצת על עצמך
"תמר לוגסי בת 47, נשואה ליצחק, מחנך בממ"ד 'רמב"ם', בקריית שמונה ואימא לאחיה, משוחרר טרי, בן 21 וחצי, יהונתן, משרת ב'כפיר–נחשון', בן 20 ואדיר, לומד בישיבה קדם–צבאית גבוהה ברוכין, בן 19".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בקריית שמונה. הייתי במחזור הראשון של האולפנית שם. השקיעו והאמינו בנו. לקצרין, הגעתי בשירות הלאומי. הייתי קומונרית בסניף 'בני עקיבא', כשהסניף אז היה קטנטן ומנה כ-40 חניכים והקהילה הייתה מגוונת, חמה ומשפחתית. בשנה השנייה של השירות, עברתי לכפר הנוער 'בן יקיר', בכפר הרא"ה. בהמשך, למדתי הוראת חינוך מיוחד במכללת 'אפרתה' בירושלים ובמכללת 'אורנים', בקריית טבעון. את התואר השני, עשיתי באוניברסיטת חיפה".
מגורים
"בקצרין, כבר 24 שנים. את יצחק, הכרתי כאן, בקצרין. שנינו התאהבנו במקום ואחרי שנתיים של מגורים במצפה יריחו, החלטנו להתחבר חזרה לצפון ולנופים האהובים שגדלנו עליהם. היה ברור לנו שלהקים משפחה ולגדל ילדים יהיה רק כאן, בגולן הקסום.
"בשנת 98', הגענו כזוג צעיר לקצרין והצטרפנו לגרעין 'אפיקי גולן'. זכינו להיות בין המשפחות הראשונות שהקימו את 'דרכי נועם', בהנהגת הרב יוסף הלוי ומנהל בית הספר, איתן מור יוסף".
עיסוק
"מנהלת בית הספר התורני 'נעם ישראל' בנות בטבריה. השנה, אני בשנת שבתון. הייתי מחנכת בבית הספר 'דרכי נועם' מעל 20 שנה ולפני כארבע שנים, זכיתי להקים עם צוות חינוכי מסור ונפלא את ממ"ד תורני 'נעם ישראל' בטבריה. בית הספר צומח ומתעצם וזה מרחיב את הלב".
איך נראה יום השישי שלך?
"יום שישי הוא יום מלא שמחה מיוחדת. מחרוזות של שירי קודש ושירים ישראליים מתנגנים ומלווים אותנו בהכנות השבת. לעתים, גם יוצא לנו לזכות בקבלת שבת עם ניגוני גיטרה של הבן הצעיר, שמכניסים אותנו לאווירת השבת.
"ההתארגנות לשבת מתחילה כבר בתחילת השבוע בקניות ומסתיימת סמוך לכניסת השבת, כי תמיד יש את הרצון לאפות או לבשל עוד משהו טעים ומפנק".
מה כוללת ארוחת השבת?
"ארוחת שבת כוללת מטעמים מהמטבח המרוקאי. דגים חריפים, מגוון סלטים. נתחי בשר מהמעשנה, או בתנור, עם לחם פרנה ביתי ומיוחד, משיצחק בעלי מכין. הוא מזכה אותי בהפרשת חלה מדי שישי והכיף הגדול שלנו לחלק ולתת גם למשפחה, לחברים ולשכנים ליהנות ממנו".
מה הכי כיפי בשבת?
"הבית שלנו תמיד פתוח לרווחה ואנו אוהבים מאוד לארח. אחרי ארוחת השבת, מגיעים חברים שלנו ושל הילדים, לשיחות, מטעמים ומשחקי קופסה. זמן של ביחד, למנוחה ומילוי מצברים".
זיכרון ילדות משבת
"שבתות עם משפחה ענפה מורחבת, מצד אבי, בקריית שמונה. לאחר תפילות וארוחות השבת, דלגנו בין בתי המשפחות וטיילנו בפארק הזהב, כילדים קראנו לו 'ג'ונגל', או בצלע הרי נפתלי. מצוק הבקבוק צמוד לבית הוריי".
המלצה על ספר
"אני ממש תולעת ספרים, מגיל מאוד צעיר. הרגל קבוע שלי הוא לרכוש את הספר ולמרקר בתוכו תובנות לחיים. ספר אהוב שקראתי 'חיי שליחות', מאת יחיאל הררי, על דמותו של הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א ומפעל חייו. סיפור חיים מעורר השראה לעשייה מסורה, נתינה ואהבת עם ישראל".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
"יש לי געגוע לאבי יוסף ז"ל, שהיה אדם מאוד מיוחד בנתינה ועשיית החסד שלו, בשקט ובצניעות. הוא בטח היה נהנה מהפיוטים ושירי השבת, אתנו ועם הנכדים".
מה עושה בשעות הפנאי?
"בשגרה הרגילה אין לי הרבה זמן פנוי ולכן אני מוצאת בעיקר בסוף השבוע את הזמן לקרוא ספר טוב ובימי החול, להגיע להצגות תאטרון טובות ואיכותיות.
"בשנת השבתון, אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר לתחום האמנות שקרוב ללבי ומעצבת מרחבים. השתדלתי להביא אהבה זו לעיצוב מרחבי בית הספר בחיבור לרעיונות, יוזמות וחלומות הצוות החינוכי".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"הקורונה הביאה אותי לתובנות מחזקות שהכול מאת השם ושיש דברים שאינם תלויים בנו. יש מהלכים נסתרים שאנו צריכים לקבלם באמונה שלמה והכול לטובה, גם אם אנו לא מבינים לגמרי מדוע הדברים קורים. הקדוש ברוך הוא מתגלה לנו בעוצמה דרך הבריאה, דרך הטבע. גם בדברים הקטנים. צריך רק להתבונן ולהקשיב.
"הקורונה נתנה לנו הזדמנות מופלאה להתכנסות משפחתית גרעינית של יחד ובמקביל, הזדמנות לצמיחה מקצועית בתחום הלמידה ההיברידית, מרחוק ומקרוב, עם הצוותים והתלמידים. גילינו הרבה כוחות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בקידום בית החינוך ויעדיו.
"הרבה מהטוב שהשתנה בזכות הקורונה ימשיך ויצעיד אותנו קדימה ויסייע לנו גם בהתמודדות עם אתגרי התקופה.
"שנת הקורונה הביאה אותנו גם לתובנות מופלאות ש'אם לא עכשיו, אימתי?'. יצאנו, יצחק ואני, יחד עם חברינו הטובים שהם לנו ממש כאחים, אתי ויוני גרוסמן, לשנת שבתון מלאה ומשותפת. ערכנו רשימה מיוחדת עם משאלות וחלומות לשנה זו. לקחנו קורסים שונים ומגוונים בתחומים אהובים עלינו. אנו מטיילים ורואים כמה העולם שלנו יפה ומיוחד. מכירים אנשים מגוונים מתרבויות ומסורות שונות בארץ ובעולם והכי חשוב, מבינים כמה אנו גאים ואוהבים את חלקת האלוקים הקטנטנה שלנו בארץ ישראל. בחרנו להמשיך בנתינה למשפחה ולקהילה ואנו עם הפנים קדימה, חזרה לשליחותנו החינוכית".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"מלכתחילה, חפשנו להקים את הבית במקום הטרוגני שמייצג את החיבור לכלל עם ישראל. בחרנו בקצרין, בירת הגולן, מתוך אותו חיבור לאנשים, לטבע ולאדמה. חיבור יחיד ומיוחד. אנו חשים שהשורשים שלנו נטועים כאן וברוך השם, מקווים שגם ילדינו, שגדלו בחיבור לטבע זה, יבחרו להישאר ולהשתקע כאן.
"הרקמה אנושית שמחברת את הקהילה הגולנית, ככלל וקהילת קצרין, בפרט, היא מגוונת ומיוחדת בסבלנות ובסובלנות שבה ובחיבור ואהבה, בשייכות למקום.
אנו גאים להיות חוליה בשרשרת הדורות, שממשיכה את ההתיישבות הגולנית. הגולן מלא בהיסטוריה יהודית ודוגמה טובה לכך היא החיבור לבתי הכנסת מתקופת המשנה והתלמוד, שכל ביקור בהם הוא עבורנו מעין מנהרת הזמן, באווירת קדושה של מקום
"אנו גאים להיות חוליה בשרשרת הדורות, שממשיכה את ההתיישבות הגולנית. הגולן מלא בהיסטוריה יהודית ודוגמה טובה לכך היא החיבור לבתי הכנסת מתקופת המשנה והתלמוד, שכל ביקור בהם הוא עבורנו מעין מנהרת הזמן, באווירת קדושה של מקום".
מהו המוטו שלך בחיים?
"מאמינה באמרה של הרב נריה זצ"ל: 'גדולים החולמים חלומות והופכים חלומות למציאות'… בעין טובה וראיית הטוב, מסייעים לצמיחה. לחלום חלומות, להגשים ייעוד.
הספר 'מתקן החלומות', מאת אורי אורבך, נמצא על שולחני דרך קבע והפך מנוע צמיחה מדהים לעשייה ויוזמות של הצוות ושלי. צריך קודם לרצות לעשות שינוי או ליצור משהו חדש ואחר כך לחשוב יצירתי איך לבצע ומי יכול לסייע בהגשמת החלום".
מהו החלום שלך?
"שהקדוש ברוך הוא ימשיך וישפיע עלינו בבריאות איתנה ובנחת עם המשפחה. להמשיך בשליחותנו החינוכית, לתת מעצמנו, לקהילות השונות ומוסדות שונים ומגוונים. ליהנות מגולן מתפתח ופורח בכל המישורים ולהיות שותפים פעילים בצמיחה זו".
