החברה לפיתוח הגליל: שיא בעונת הקטיף של הליצ'י בגליל העליון. בזכות מחקר במו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל, הוקדמה העונה בכחודש ימים
בעיצומה של עונת גידול הליצ'י, ברחבי הגליל העליון, עמלים על מלאכת קטיף ומיון הפרי הטרופי, שבזכות מחקר שקודם במו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל, עונתו הוארכה בחודש ימים.
רוב של גידול הליצ'י במדינת ישראל מתרכז בגליל העליון. באזור זה מגדלים ליצ'י בשטח של 170 דונם, המניבים כ-200 טון ליצ'י בשנה. כלל יבול הליצ'י במדינת ישראל עומד על כ-320 טון בשנה ורוב היבול מיוצא לאירופה. המגדלים מדווחים על עלייה בביקוש לפרי גם בשווקים הישראלים. הזנים אותם מגדלים בגליל הם "מאוריצ'יוס" ו"פלורידאני", הנחשבים לאיכותיים, מתוקים ומניבי יבול גדול יחסית.
במו"פ צפון ובחברה לפיתוח הגליל, הקדימו את עונת הליצ'י בכחודש ימים וכבר בסוף חודש מאי, החלו לקטוף את הפירות הראשונים. זאת, כתוצאה ממחקר פורץ דרך, שנמשך כשלוש שנים וכלל גידול וטיפוח הליצ'י, תוך ניצול השפעות המים הגאותרמיים על גידולי הקיץ.
בחוות המטעים של מו"פ צפון ומועצת גליל עליון, נוהל מחקר על ידי פרופ' רפי שטרן ממקימי המסלול לחקלאות בפקולטה למדעים, במכללה האקדמית תל חי. במחקר בחנו את השפעת "מי שמיר" – מים הגאותרמיים (חמים) הפורצים מהאדמה ובאמצעותם להקדים באופן משמעותי את קטיף הליצ'י, מהלך המעניק יתרון כלכלי ושיווקי לחקלאי הגליל מול מתחרים בארץ ובשווקי העולם.
מוצא עץ הליצי הנו מאזורים טרופיים, אך מגדלים אותו גם בארץ. בחברת "טוף מרום גולן" פיתחו מצע קרקע ייחודי, המאפשר את התאמתו של הליצ'י לאקלים בישראל, דבר המשפר את הגדלת כמות היבול ושיפור איכותו. במחלקת המו"פ של "טוף מרום גולן", פותח מצע קרקע המווסת את רמת הלחות וכמויות המים לעץ ומדמה אקלים טרופי עבורו.
עיקר גידול הליצ'י בגליל מתרכז בכפר גלעדי, כפר הנשיא, שניר ועמיעד. שדרוג שבוצע ב"אבוקדו גל" מאפשר טיפול בפרי ואריזתו, על אף שמדובר בפרי קטן יחסית, המצריך טיפול שונה מיתר הפירות בהם מטפלים במפעל. המגדלים מציינים כי העונה של קטיף הליצ'י עתידה להסתיים בתוך חודש ימים. בסין, קיימים מאות זני ליצ'י, בארץ מטופחים בעיקר שלושה זנים – "מאוריצ'יוס", "הונג-לונג" ו"פלורידאני".
אולי יעניין אותך גם:
-
חקלאות מדייקת
האם אתה יודע מה מקור ארוחתך? בכנס ההתיישבות ה-12 לזכר משה-מוישיק גורליק ז"ל, שנערך בקצרין…
-
מועדפת בצפון
מי משוגע לקום מוקדם בבוקר לעבודה חקלאית קשה, בצינה הגולנית, ללהוט מחום בצהריים, רחוק מפינוקי…
-
בית הספר "גמלא" - בית לעולים
במקום להסתפק בלימוד עברית לילדים העולים, בבית הספר "גמלא" עובדים דו-צדדית: גם הילדים הוותיקים לומדים…