לאחר חמש שנים מוצלחות כמהנדסת המועצה המקומית קצרין, אנה ליבקין תסיים השבוע את תפקידה ותתחיל אתגר חדש בחייה – מהנדסת העיר אילת. הפרויקטים הייחודיים, עתידה ההנדסי של קצרין ומה אפשר לקחת מקצרין בגולן לאילת בערבה. כתבה מיוחדת עם אנה ליבקין, מהנדסת המועצה המקומית קצרין
בחמש השנים האחרונות, אנה ליבקין כיהנה כמהנדסת המועצה המקומית קצרין.
"זה לא סוד שקצרין נמצאת בתנופה, ניתן לראות את הטרקטורים בכל פינה ביישוב", פותחת ליבקין את דבריה ל"שישי בגולן". אנה, בת 47, נשואה ואימא לשלושה ילדים, בעלת תואר שני באדריכלות ובינוי ערים מאוניברסיטת אודסה, עלתה לישראל בשנת 2005, במסגרת תכנית "בית ראשון במולדת" והתמקמה בעמק הירדן, בקיבוץ מעגן. בשנת 2010, עברה להתגורר בכפר תבור ומשם, ב-2020, הגיעה לקצרין.
בקצרין, ביצעה תפקיד מרכזי בעיצוב פני היישוב, תוך הובלת פרויקטים אסטרטגיים. בסיומן של חמש שנים, קיבלה אנה הצעה שקשה מאוד לסרב אליה ברמה במקצועית – לכהן כמהנדסת העיר אילת.
לעצב עתיד ועבר
מתוך שלל הפרויקטים שליוותה, הרובע החדש רובע "הנחלים" (רובע 12) נחשב למשמעותי ביותר בעיניה של ליבקין.
אנה: "מדובר בפרויקט בסדר גודל לאומי של 2,000 יחידות דיור, הכולל מבני ציבור ותשתיות מתקדמות. המודל של 'תכנן ובנה' מאפשר לרשות להבטיח שכל המרכיבים הדרושים יהיו מתוקצבים מראש, מה שמקל על גיוס משאבים עבור מוסדות חינוך ושירותים ציבוריים. השכונה הזו מתוכננת בצורה הוליסטית ומהווה אמירה משמעותית על עתיד הפיתוח של קצרין. אני גאה מאוד בפרויקט הזה. זה לעשות ציונות אמתית שמביאה בשורה אמתית וטובה לקצרין".
אם הרובע החדש סימל את הפיתוח העתידי, הרי שהאתגר המשמעותי ביותר שבו נגעה ליבקין, לדבריה, היה דווקא העבר – השכונות הוותיקות.
"התחלתי להיחשף לבעיות של תושבים שרצו להרחיב את ביתם, או לבצע תוספות בנייה, אך נתקלו בקשיים בירוקרטיים, בעיקר סביב אישורי העברת זכויות. הצלחנו להוביל תכנון מחודש לשכונות כמו 'אפק', 'בתרא', 'קדמה', 'גמלא' ו'נווה', מה שאִפשר להסדיר את הבנייה הקיימת ואף להוסיף זכויות בנייה. לתושבים זה אומר בהירות תכנונית והחשוב מכול – אפשרות לרשום את הנכסים בטאבו, על פי גוש וחלקה, במקום המצב הקודם שבו כל קצרין הייתה רשומה כגוש אחד. זו מהפכה אמתית עבורם."
"הבית שלי נפגע פעמיים מרקטות, זו הייתה תקופה מאתגרת"
אך אם באתגרים עסקינן, מסתבר שהאתגרים ההנדסיים והמקצועיים, היו רק הקדימון לרגע בו פרצה מלחמת "חרבות ברזל". בחזית הצפונית, אותה חשה קצרין היטב, חושפת אנה כי זו הייתה התקופה המורכבת בחייה.
אנה: "תחילת המלחמה הפתיעה את כולנו. חשבנו שהקורונה הייתה מבחן, אבל אז הגיעה המלחמה והציבה בפנינו אתגר אחר לחלוטין. ברמה האישית, הבית שלי נפגע פעמיים מרקטות ונאלצתי לתפקד בו-זמנית כמהנדסת המועצה, כמנהלת מכלול חירום וחשוב מהכול, כאימא במשרה מלאה. זה היה מבחן אישי ומקצועי, אבל יצאתי ממנו מחוזקת יותר. המשפט 'מה שלא הורג – מחשל' בהחלט הוכיח את עצמו".
למרות המלחמה, והאתגרים שעטפו את קצרין בשנה האחרונה, קצרין, בהובלת ראש המועצה, יהודה דואה, ממשיכה בתנופה ולצד אתגרי המלחמה העיסוק בפרויקטים בולטים כגון בינוי מבנה קריית הממשלה, קמפוס חדש למכללת תל חי, ביה"ס "גוונים", מעונות סטודנטים, אולפנה חדשה, בית ותיקים, שיקום ושדרוג טיילת "חרמון", תכנית כוללנית לשיקום התשתיות במרחב הציבורי, טיילת "סער", כניסה צפונית חדשה ליישוב ויציאת חירום עבור כוחות הביטחון, סיום פיתוח תשתיות, שצפ"ים וסביבת המגורים ברובע 10, המשך פיתוח תשתיות ברובע 11 ועוד.
ראש המועצה, יהודה דואה: "אנה היא מהנדסת מנוסה ומקצועית, שללא ספק תרמה רבות לפיתוחה של קצרין. בפרויקטים רבים, בחשיבה, בראייה מרחבית. מצד אחד, אנו מאבדים את אנה לטובת אתגר חדש, אך מצד שני, אנו, כמועצה מקומית קצרין, גאים שאנשי המקצוע שלנו מבוקשים במקומות מובילים ומאתגרים כמו העיר אילת. אני בטוח שאנה תמלא את תפקידה נאמנה, אני מודה ומאחל לה הצלחה רבה באתגר החדש".
מקצרין "הבית", לאילת
אומנם רק בשבוע הבא תחל את תפקידה כמהנדסת העיר האילת, אך ליבקין כבר מזהה את האתגרים שלהם היא תידרש במסגרת תפקידה בעיר הדרומית בישראל.
אנה: "ראיתי פער גדול בין אזורי התיירות לאזורי המגורים. יש דברים שאני מתכוונת לקחת מהם השראה מקצרין ולהביא אותם לאילת ב'אני מאמין' שלי, כמהנדסת. לדוגמה, בקצרין יש פארקים וגני שעשועים ברמה גבוהה, כמו אלה ברובע 10, שהייתי שותפה לתכנונם, והילדים פשוט אוהבים אותם. באילת, לעומת זאת, בשכונות הוותיקות אין מספיק מתקנים דומים. אני מאמינה שבאמצעות 'קולות קוראים' נוכל לשדרג את המרחב הציבורי, כך שהתושבים המקומיים ירגישו שגם להם יש מקום איכותי לגור בו, לצד אזור התיירות, שהוא שוקק חיים בפני עצמו".
למרות המעבר לדרום, קצרין תישאר חלק בלתי נפרד מחייה של אנה.
"הבן שלי נשאר כאן ואני בטוחה שנחזור לבקר שוב ושוב. קצרין היא הבית שלי ואני מסכמת את השנים הללו בתחושת סיפוק אדירה. אני מודה לראשי המועצות שעבדתי תחתיהם, דימי אפרצב ויהודה דואה, על התמיכה, לכל צוות המועצה ובייחוד לצוות מחלקת ההנדסה במועצה, על העבודה המשותפת. קצרין תמשיך להתקדם ולגדול – היא בידיים טובות ואני, ללא ספק אתגעגע".
