בתקופה קצרה, איבדתי 3 מחבריי הקרובים, במושב רמות. מותם של גיורא ויאיר היה פתאומי ולימד אותי על שבריריותם של החיים. מותך, רז, היה צפוי ונתן לנו זמן להפנים ולהבין את מה שהולך לקרות.
רז, אתה היית חבר ילדות שלי וזו חברות שונה מכל החברויות שיש לאדם. זו חברות, שעשויה כמו אריג חזק וצבעוני, מהמון חוטים של זיכרונות, של מראות, קולות ורגשות. זו חברות, שגוברת על מכשולי המרחק והזמן. אתך זו הייתה חברות שקטה ובטוחה, לאורך כל השנים.
רז, כל מי שהכיר אותך נקשר אליך, כי היה נעים לשוחח אתך, לצחוק אתך, לשיר אתך, לטייל אתך ובכלל, להיות אתך.
השקט והרוגע, הפתיחות והאמפטיה שהקרנת, כבשו את כל מי שפגש בך. היית חף מכל אגו, דיברת בגובה העיניים.
יאיר ואתה הייתם בני גרעין שלי. אתה, רז, הלכת לאחוזי פיקוד והיית סמל מיתולוגי, בהיאחזות נח"ל סיני. לאחר השחרור, יאיר עלה לרמת הגולן, ב-1969 ומיד הצטרפת אליו ב-1970, להקמת מושב רמות.
לרמות הגענו, נעמי ואני, בזכותכם. היינו משפחות צעירות עם ילדים קטנים, באותם גילאים בערך והקשרים ביננו התחזקו עוד ועוד.
לפני כמה זמן, איתמר אמר לאופיר, שהחברות בינינו תימשך גם לדור השלישי, כי גם טום ויהלי יהיו חברים. כשהתגלתה אצלך מחלת הסרטן, בחנת את מצבך בעיניים פקוחות. היית מוכן לעבור כל טיפול שיידרש. עברת טיפולים קשים ובתמיכת ברכה והילדים, עמדת בהם. המחלה נעלמה וכבר חזרת לחיות והיינו אופטימיים.
אלא שהמחלה הופיעה שוב. גם הפעם, לא הרמת ידיים, בדקת כל טיפול אפשרי ועברת טיפולים שבקדמת מדע הרפואה. טיפולים לא קלים ויקרים, אבל לא היססת. שוב, כל המשפחה התגייסה וליוותה אותך במאבקך. אלא שהטיפולים לא צלחו. המאבק התיש אותך, נחלשת וסבלת. במקום שיפור, חלה נסיגה. בחנת את מצבך בצורה מפוקחת והחלטת שאין עוד טעם להילחם וקיבלת זאת בהשלמה.
לנו, הסובבים אותך, היה קשה להבין זאת, אבל לאט לאט, חדרה ההכרה שאכן אין תרופה למחלתך. מאותו הרגע, המשפחה גייסה את כל כוחה והלכה אתך בדרך בה בחרת. היה מרגש לראות בכמה אהבה וכבוד טיפלו בך ברכה והילדים ואפילו הנכדים. היית צלול עד הימים האחרונים. גם חוש ההומור לא עזב אותך ואני שמח שיכולתי להיפרד ממך כמו שצריך, למרות שהיית נבוך מהרגשנות שלי.
רז, בשבועות האחרונים אני מקשיב באוטו לשיר I did it my way" ", של פרנק סינטרה וחושב עלייך. באמת חיית את חייך בדרך שלך. בשקט וברוגע שלך, עבדת בחריצות ובנית משק מבוסס. הקמת עם ברכה משפחה לתפארת ובתוך זה, מצאת זמן לעשות מה שאהבת – לטייל, לשמוע מוזיקה, לשיר בצוותא ולצחוק עם כולם.
רז, נוח על משכבך בשלום והאהבה מהמשפחה והחברים תעטוף אותך. דמותך תלווה אותנו כל ימי חיינו.
ששון