שנה שלישית למרוץ האנדרטאות של "רצי הגולן" המתקיים בתפר שבין יום הזיכרון ויום העצמאות. השנה הגיעו למרוץ 250 רצים מכל רחבי הארץ, כאשר השנה נוסף גם מסלול אופניים, והכל למען ההנצחה והשרשת הערכים של הלוחמים תוך כדי המרוץ
מה בשלוש השנים האחרונות, מצאו "רצי הגולן" דרך לחבר בין הספורט ליום הזיכרון, משהו שהתחיל בצורה מצומצמת והפך לאירוע גדול ומפגן כוח ועוצמה. למעלה מ-250 אנשים הגיעו כדי לכבד ולהשתתף במרוץ האנדרטאות 2016 מבית "רצי הגולן". וזה לא רק הריצה, או האופניים, זו ההנצחה והשרשת הערכים של הלוחמים תוך כדי המרוץ. בשנה הראשונה זה התחיל מ-15 רצים, בשנה השנייה נוספו עוד עשרה והיוזמה של "רצי הגולן" הגיעה ל-25 רצים, אך השנה זה כבר היה סיפור אחר לגמרי, נפגשתי עם עמיחי זליגר, ממפיקי האירוע כדי להבין איך מיישמים את המושג "ספורט וערכים".
כמה שנים כבר היוזמה הזו קיימת?
"בשלוש שנים האחרונות אנחנו רצים בזמן שבין סוף יום הזיכרון לתחילת יום העצמאות. ממש ברגעים האחרונים של העצב. איך אומרים – בשעות המיוחדות שבין עצב לשמחה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות. בעצם מצאנו דרך להנציח ולכבד את יקירנו שנלחמו על האדמה עליה אנחנו רצים מידי שבוע. יש כמה מטרות, המטרה הראשונה היא להנציח את הנופלים, המטרה השנייה היא להכיר את החלקים המיוחדים של הגולן, המון פעמים עוברים שם ולא שמים לב באמת למקומות האלה, המטרה השלישית היא לחבר אנשים ליום הזיכרון ולאנדרטאות דרך הספורט והריצה."
איך עלה הרעיון לעשות את זה בדיוק בזמן הזה?
"בשנה הראשונה התחלנו ריצה שגרתית של ערב חג, באחד החניונים שנקרא "בוסתן משה" על שם משה צימרמן, משה נפל במלחמת יום הכיפורים. הוא שירת בחיל התותחנים, ליד מושב יונתן יש בוסתן על שמו, ובעצם אחד הרצים אמר שאם אנחנו כבר פה, וכבר היום זה יום הזיכרון, בוא נקדיש כמה דקות למורשת הקרב על שמו. בסוף הריצה הסכמנו כולם, שיש לקבוע ריצה ביום הזיכרון לזכר הנופלים כמידי שנה, ממש כמו מסורת."
מה היו ההכנות לקראת המרוץ?
"מעבר להרשמה ולדברים הטכניים, ביקשנו מישיבת "חיספין" ומישיבת "אלוני הבשן" להגיע עם הכיתות על מנת לשפץ ולרענן את האנדרטאות. השיפוץ כלל צביעה, החלפת דגלים, ניכוש עשבים ופעולות גינון למיניהן. בחלק מהאנדרטאות ניסינו ליצור קשר עם המשפחות, כדי ללמוד קצת על הנופלים ולספר תוך כדי המרוץ. אחת המשפחות אפילו הוזמנה ליטול חלק במרוץ, אבל בגלל המועד בו התקיים (יום הזיכרון) הם לא יכלו להגיע בסופו של דבר."
ברמה הארגונית, כמה זמן לוקח להרים דבר כזה?
"התחלנו להתארגן בערך מאזור פורים. מועצה אזורית גולן העניקה חסות ותמיכה לוגיסטית לכל בקשה שרק ביקשנו."
איך בעצם המרוץ התנהל?
"בתחילת המרוץ רצים קטע קטן, מגיעים לאנדרטה ראשונה, אחד הרצים מספר על הקרב שנערך ממש על האדמה הזו. מזכיר את הנופלים שעל שמם האנדרטה הוקמה. מניחים זר לזכרם, מניפים דגל ישראל וממשיכים בריצה לאנדרטה הבאה. באחד האנדרטאות ערכנו טקס שכלל את שירת 'התקווה', וזה בעצם היווה את טקס הסיום בנקודת הציון האחרונה."
חוץ "מרצי הגולן" הגיעו עוד קבוצות?
"כן, מהגליל הגיעו קבוצת הרצים 'רצי הגליל העליון' ומקצרין הגיעו הקבוצה 'רצי קצרין' אבל ברצוני לציין שהגיעו גם אנשים בודדים מרמת השרון במרכז הארץ, וממושב אחיטוב, נפלאות דרכי הפייסבוק".
ברמה האישית, כמה מרגש לראות כזו כמות של רצים באים להנציח את הנופלים?
"למרות שבעצם היו הרבה רצים, אני מניח שלכל אחד היו תחושות אחרות מהאירוע הזה. כל אחד יכול לקחת את זה למקומות שהוא רואה בהם לנכון."
במה שונה המרוץ השנה משנה שעברה?
"קודם כל זה יצא ממסגרת קבוצת "רצי הגולן" ותושבי הגולן והגליל החלו לקחת חלק פעיל במרוץ. בגלל רצון של אנשים נוספים להצטרף, הוספנו גם מסלול אופני שטח כדי שגם רוכבים יוכלו לקחת חלק במרוץ. גם כמות האנשים גדלה פי כמה מהשנה שעברה, היינו למעלה מ-250 אנשים שהגיעו על מנת לרוץ ולהשתתף במרוץ."
המרוץ כולו הוא חוויה אחת גדולה, אך מכל החוויה, יש רגע שאתה לוקח אתך לתמיד?
"האמת שכמו שאמרת, הכול חוויה אבל מאוד התרגשתי כאשר חברי הקבוצה של 'רצי הגולן' הניחו את זר הפרחים על האנדרטה, עוד משהו שאני לוקח איתי זה כמובן הרגע בו הגענו לנקודת הסיום ושמענו את שירת 'התקווה'. משהו נוסף שבאמת נגע לי בלב הוא כמות האנשים שהגיעו ליטול חלק במרוץ. כל אלה שהרגישו צורך להגיע ולרוץ למרות היום העצוב והלחוץ הזה."
והמטרה הסופית של המרוץ?
"צריך לזכור שכל המטרה היא לחבר אנשים דרך הרגליים לקרבות שהתחוללו פה, ולכבד את הנופלים."
טוב, לסיום?
"ברצוני להודות לכל השותפים במיזם הנפלא הזה, למועצה אזורית גולן, לחברי "רצי הגולן", לאפרת ולימור שדאגו להנציח את הרגעים המיוחדים האלה בעזרת המצלמה. כמובן שמי שמעוניין לראות עוד סרטונים או תמונות מוזמן לעמוד הפייסבוק שלנו 'רצי הגולן'."
